בֵּית קַאנֵץ

בתחילת המאה העשרים חיו מספר בודד של משפחות יהודיות בכפר: יחיא חמדי ובנו אהרון, אשר היו טייחים וסיידים, ובכפר עצמו או באזור חיו גם רפאל כהן, סלימאן בן אהרון ויוסף תאם. חכמי הקהילה היו מרי סאלם דנוך ומרי יחיא הבה, אשר בשנים אלו היה קשיש ועיניו כהו מראות.

נראה, כי בתקופה זו הדמות המרכזית בנפת חראז היה מרי יחיא קהלאני.