שריעה, יחיא בן אברהם*

מרי יחיא בן אברהם שריעה (=הדיין) היה מגדולי חכמי העיר עדן בסוף המאה הי"ט, לא ידוע מתי נולד. הוא מוזכר כבן דורו של הגביר ר' בנין - נשיא יהודי עדן. היה תלמיד חכמים הן בנגלה והן בתורת הנסתר.

גדולתו בתורה הייתה לשם דבר, ונכבדי הקהילה רצו למנותו לרב ראשי וראב"ד, במקביל לר' בנין - נשיא יהודי עדן. נכבדי הקהילה לא רצו שר' בנין ישמש גם כנשיא וגם כסמכות הדתית הרוחנית, למרות יחסו האוהד לחכמים, אלא רצו שתהיה הפרדה בין שתי הסמכויות כפי שהיה מקובל בקהילות הגדולות בתימן. הוא סירב לקבל עליו את התפקיד, וגילה את טעמו שחשש שיושפע מנשיא הקהילה. במקומו מונה מרי יצחק הכהן לשמש רב ראשי וראב"ד בסוף המאה הי"ט ונפטר לאחר שנת תרפ"א (1921).

מונה בסופו של דבר לראב"ד בשנת תש"ו (1946), ובשנת תש"י (1949) שימש ראב"ד בזמן שמרי עמרם קורח שהה בעדן בדרכו לא"י. רע"מ קורח משבח אותו מאוד. נפטר לאחר תשרי תש"י (1949).