ישועה בן עמר

מרי ישועה בן עמר היה חכם או דיין בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על תקנות ציבור העוסקות בכללי התנהגות בסעודות מצווה.

הרב עמרם קורח, הרב הראשי לתימן, אשר מצא את המסמך ופרסמו, העריך את כתב היד ארבע מאות שנה לפני שכתב את ספרו סערת תימן בשנת תשי"ד (1954), וא"כ, מדובר על אמצע המאה הט"ז בערך.

החכמים החתומים על התקנות עפ"י הסדר: "דוד בן אברהם יש"ל, שלם בן שלמה יש"ל, דוד בן אברהם, יוסף בן סעדיה, חטר בן יוסף, ישועה בן עמר, יוסף בן אברהם הכהן, סעדיה בן יוסף הכהן, יוסף בן סעדיה".

הוא חתום חמישי, ולכן ישנה סבירות גדולה יותר שלא היה דיין אלא מראשי החכמים.