בשירי, סעדיה בן אברהם
פייטן, רחבה?, מאה י"ז
ר' סעדיה בן אברהם בן סעדיה בשירי, הוא כנראה, אחיו של מרי יחיא בן אברהם בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. לפי זה, חי, כנראה, בישוב רחבה כ-20 ק"מ מצפון לצנעא.
עשרה שירים שחיבר הגיעו לידינו באמצעות סידור. השירים כתובים בשני דפים. הסידור תואר ע"י מאיר ולנשטיין. אחד משיריו - "שמע מני ידיד מאמרי" - עוסק בחורבן מדרש החכמים בצנעא בשנת ש"פ (1620), ולפי זה, חי לאחר שנה זו.
רוב השירים כתובים בעברית וחלקם גם בערבית. יש בהם שירים במבנה קלאסי. מצד תוכנם דומים הם לשירת תימן באותם ימים, שירים המתנים את צרות השעבוד בגולה ומביעים את התקווה לגאולה, מעין השיר "ספרה נא לי חברי" שפרסם ולנשטיין.
בבי': טובי, אפיקים, אייר תשל"ז, ע' 16.