All

מקטרון, יחיא

מרי יחיא מקטרון היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן יוסף מקטרון ומרי שלום בן שלום סעדוד. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד, ובנו משה תרם שלוש ריאל.

משה

מרי משה היה חכם באזור נהם באמצע המאה הי"ח. אזור נהם נמצא מצפון לאזור חארית, מצפון מזרח לצנעא. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום ראשון ר"ח אייר בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי שלמה בן מרי משה מאזור נהם גירש את אשתו ג'זאל בת מרי סעיד.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש סלימאן בן מ"ו מוסי' מן נהם את אשתו ג'זאל בת מ"ו סעיד, והפסידה כתובתה מחמת שמרדה, וקנה מ"ו סעיד שהוא ימסור לסלימאן את שטר הכתובה. יום א' ל' ניסן ר"ח אייר בע"ט.

משה אהרון

מרי משה אהרון היה חכם בישוב רבוע בתחילת המאה העשרים. העיירה רבוע נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ותשע משפחות בערך: עומיסי, מחפוץ', תנעמי, צג'יר, חאפדי, חנש, חגבי, אסוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה משה, מרי שלום דאוד, מרי חיים משה ומרי דוד מחפוץ'. שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

משה יחיא

מרי משה יחיא היה חכם בישוב דמאם בתחילת המאה העשרים. הכפר דמאם נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חימי, עואץ', שוכרי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חימי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם עם בנו יחיא ריאל אחד, ואחין סעדיה תרם אף הוא ריאל אחד עם בנו שלום.

משה יחיא

מרי משה יחיא היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, מרי שלום יחיא ובנו מרי נסים, מרי יחיא קרואני, מרי חיים קאפח, מרי אהרון יוסף, מרי סעדיה בן שלום חנש, מרי נסים סאלם ומרי עואץ' אשתר.

משה יחיא

מרי משה יחיא היה חכם בישוב כלבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר כלבה נמצא במחוז חדא, מדרום לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: לכאן, יחיא ועוד.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו תרמו, אך לא מצוין הסכום.

משה סעדיה

מרי משה סעדיה היה מחכמי הישוב כבירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כבירה נמצא בנפת עותמה, ממערב לעיר ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עואץ', עפגין, מחפוץ', שילים, ארחבי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא עואץ', מרי דוד יוסף עפגין ומרי סעיד יוסף.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו חיים תרמו ריאל אחד.

משה סעדיה

מרי משה סעדיה היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום זכ'מי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי סעדיה זנאר, מרי עואץ' בן שלום חגבי ומרי חסן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא, בנו יחיא ונכדו סעיד השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

משה בן שלמה חסן

מרי משה בן שלמה חסן היה מחכמי הישוב כ'רבאת אלצייט בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כ'רבאת אלצייט נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: בשארי, חסן, מעוצ'ה, מחפוץ', זכמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יהודה בשארי. יתכן ושמש רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין שאביו שלמה חסן, הוא ובנו בנימין תרמו רבע ריאל.

משולם שלום

מרי משולם שלום היה מחכמי הישוב גרף אלטאהר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר גרף אלטאהר נמצא באזור אנס מדרום מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות יהודיות בלבד: חותר, משולם ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם חצי ריאל.

Pages

Subscribe to All