All

סלאב, שלמה בן יוסף

מרי שלמה בן יוסף סלאב היה חכם בישוב כוחלאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. יתכן, כי הוא מרי שלמה סלאב, אשר הוזכר בערך הקודם. העיר כוחלאן נמצאת במחוז חגה, מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: עואמיה, צג'יר, כוכבאני, דאודי, צאלח, מחפוץ', בורה, נהארי, אעכל, ישועה, סלאב, מנצור ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: מרי סעיד עואמיה, מרי יוסף דאודי (אנציקלופדיה ע' 77), מרי שלמה מחפוץ' ומרי מנצור סלאב.

סלאמה, שלום משה

חכם, בני בדא- חדא - מרכז תימן, מאה י"ט-כ'

מרי שלום משה סלאמה היה חכם בישוב בני בדא בתחילת המאה העשרים. הכפר בני בדא נמצא בצפון נפת חדא, כשמונה ק"מ מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חתוכה, תאם, דחבאש, סלאמה, מעלם, תג'אפי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום דחבאש ומרי סעדיה חתוכה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

סמינה, משה

מרי משה סמינה היה מחכמי הישוב חסניין בתחילת המאה העשרים. העיירה חסניין נמצאת במחוז רחבה מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: מליח, קארטה, קארני, סמינה, טויל, חאזי, מאמון, עוקבי, זביב, מסיבי, רחבי, רצאבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יעיש בן אברהם מליח.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד עם בנו יחיא.

סנחאני, דוד בן שלמה

מרי דוד בן שלמה סנחאני היה חכם בישוב אלציח בתחילת המאה העשרים. הוא בנו של מרי שלמה סנחאני רב הקהילה, המוזכר באנציקלופדיה ע' 403. הכפר אלציח נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. הרב עמרם קורח כתב, כי הכפר חרב לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ - 1680 ולא חזרו לישוב לאחר הגלות. בשנים ת"ן - תנ"ג (1690 - 1693) העתיק בישוב מרי שלום בן יחיא קורח את ספר ההפטריות, משמע, שהיהודים חזרו לגור לאחר הגלות.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה תשע עשרה משפחות בערך: מידאני, דחבאש, מחפוץ', סנחאני, ימני, חיבי, אלפני, עאשרי, כ'בל ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי מעוצ'ה שלום כ'בל ומרי דוד בן שלום מידאני.

סעדוד, שלום בן שלום

מרי שלום בן שלום סעדוד היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון ומרי יוסף בן יוסף מקטרון.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

סעדיה

מרי סעדיה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. שמו ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.

ראשית, בנו שוכר גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד חגבי, ביום שני י"א באדר בע"ט - תקכ"ח - 1768, באמצעות השליח אחיינו דוד בן מרי אהרון.

בפנקס בית הדין כתוב:

הגיע דוד בן מ"ו הרון בגט שליחות מאת דודו שכר בן מ"ו סעיד, לאשתו ג'זאל בת סעיד אלחגבי. ונתן לה הגט בפנינו, וכך אמר: הרי זה גטיך ששלח ליך בעליך שוכר, ובפני נכתב ובפני נחתם. וקיבלה ג'זאל דא הגט מיד השליח דאוד דנן בפנינו אנו הבי"ד. יום ב' י"א אדר בע"ט.

סעדיה

מרי סעדיה היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת. המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. ואולי שם משפחתו מאמון. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שכר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון, מרי יחיא באסל ומרי שלום יהודה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יוסף ומשה תרמו ריאל אחד.

סעדיה

מרי סעדיה היה חכם בישוב בית עגל בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית עגל נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כ'ולאני, חמאמי, חובארה, אחמר, שאקי, יעיש, ירימי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא כ'ולאני ומרי יחיא שלמה שאקי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו והב תרם, אך לא מצוין הסכום.

סעדיה דוד

מרי סעדיה דוד היה חכם, וכנראה, רב קהילה באחד הישובים במחוז איב בדרום תימן. שמו ידוע לי מתוך מסמך אשר הגיע אלי. מרי סעדיה דוד שלח מכתב ובו שאלה, למרי אברהם בן אהרון שוקר*, רב הישוב דוג'ם, מה לעשות עם יהודי בשם ש"צ, "האיש הבליעל והרע" אשר נוהג בניגוד להלכה עם אשתו, גזל שני עופות ושחט אותם בעצמו ללא הרשאה, ואף הטעה את אשתו. ישנה סבירות גדולה, כי מדובר ביהודי מקהילתו, ומרי סעדיה דוד מבקש סיוע ממרי אברהם שוקר כיצד לנהוג בו. מהמכתב נראה, כי מרי אברהם שוקר היה מומחה לצמחי מרפא, שכן הוא כותב: "ותשלח לו במעט סם מהסם של(ך)".

סעדיה בן זכריה

מרי סעדיה בן זכריה הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890.

בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכן לא ידוע לי מקומו. מרי סעדיה חתום שני, ועמו חתומים: מרי סעדיה בן שלום ומרי אברהם בן שלום.

להלן נוסח ההרשאה:

Pages

Subscribe to All