All

מנס, יחיא בן שלום

מרי יחיא בן שלום מנס היה מחכמי הישוב מהאצר בתחילת המאה העשרים. העיר מהאצר נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא, כחמש ק"מ מצפון לכ'מיר.

בתקופה זו מנתה הקהילה מעל חמישים משפחות בערך: מנס, קעשה, מהדי, רזקאן, צנעאני, נחום, ברטי, טנגיל, אכ'רם, גמיל ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן משה קעשה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו שלום בן יחיא מנס ובניו: מרי יחיא, יוסף, אהרון ויצחק תרמו תשע ריאל.

מנס, שלמה

מרי שלמה בן מרי מנס היה מחכמי הישוב חילה בתחילת המאה העשרים. הכפר חילה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא. מנס הוא שם פרטי אשר הפך בהמשך, כנראה, לשם משפחה.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: אביו מרי מנס ואחיו מרי יחיא.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אחיו מרי יחיא תרם שלוש ריאל, והוא מרי שלמה הוסיף שש ריאל.

מנצור

מרי מנצור היה מחכמי הישוב ביר אלדרב בתחילת המאה העשרים. הכפר ביר אלדרב נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשירי, נחום, מנצור, עמר, מהלא, תאם, צ'וראני, טויל, רדאעי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי מנצור רדאעי ומרי יחיא בשירי, רב הקהילה, עיין באנציקלופדיה ע' 51, ובמדור התוספות בספר זה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים, פעם כתוב, כי הוא ובנו יצחק תרמו שש ריאל, ופעם נוספת כתוב שהוא ובנו יצחק תרמו, אך לא מצוין הסכום.

מנצור, שלמה

מרי שלמה מנצור היה רב הקהילה בישוב גורבאן במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא נולד בשנת תרמ"א - 1881 בערך. ישוב בשם גורבאן היה גם באזור אנס מדרום לצנעא, אך כאן מדובר במחוז חאשד מצפון לצנעא, כארבע שעות הליכה מצפון לישוב אלצ'ואלע, לא הרחק מהערים כ'מיר וסודה.

בתקופה זו מנתה הקהילה בין עשר לחמש עשרה משפחות. משפחת מנצור היא הגדולה שבמשפחות הכפר. עניו וצנוע גדול, ונחשב "בעל חפץ", כלומר, מרפא בעזרת התפילות ובעל נסים.

נפטר בכפר גורבאן בשנת תש"ו - 1946, מספר שנים לפני העלייה הגדולה.

מנצור, שלמה סעדיה

מרי שלמה סעדיה מנצור היה חכם בישוב ד'מאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר ד'מאר היא מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, ונמצאת במרחק של כמאה ק"מ מדרום לצנעא.

מנקד'י, סעדיה

מרי סעדיה מנקד'י היה מחכמי הישוב בני אחמד בתחילת המאה העשרים. הכפר בני אחמד נמצא במחוז חדא מצפון לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: מנקד'י, קוריש, הברי, עומיסי, סיאני ועוד. הוא היחיד שניתן לו התואר מרי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו חיים תרמו שני ריאל.

מסאמי, שלום

מרי שלום מסאמי היה רב הקהילה היהודית בישוב פורגאן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הכפר פורגאן נמצא באזור צבאח במחוז רדאע, מדרום מזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: מליחי, מסאמי, מנצור, זוקי, יצחק, חסן, חדד ועוד.

שמו ידוע לי מספרו של הרב צדוק יצהרי, שם כתב, כי בחודש אלול תש"ח - 1948 ברח מהשלטון המוסלמי, ומרי שלום מסאמי אירח אותו בכפרו פורגאן, והגיש לו לאכול.

מסך, סעדיה

מרי סעדיה מסך היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי בחודש כסלו בע"ו - תקכ"ה - 1765 הושג הסכם בבית הדין בין והב חמאמי לבין מרי סעיד מסך, לגבי תיקון ספר שקנה והב ממרי סעיד.

בפנקס בית הדין כתוב:

הוסכם בין והב אלחמאמי ומ' סעיד מסך, וזאת, שוהב ישלם עוד למ' סעיד חצי קרוש, ובוטלו כל התביעות שביניהם. וכן קיבל עליו והב דנן שתיקון הספר שקנו ממ' סעיד יהיה על חשבונו. ומ' סעיד אינו חייב עוד לתקן בו שום דבר ואף לא ישלם שכר תיקון. וקנו והב ומ' סעיד דנן בקבלת ח"ח באם יערערו על כל הנזכר. שליש אחרון של כסלו בע"ו.

מסעוד בן יוסף

מרי מסעוד בן יוסף היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. פסק ההלכה כתוב על עמוד אחד, המופיע בסוף כתב יד של הספר מקור חיים שהעתיק הדיין מרי יוסף בן דוד מנזלי באמצע המאה הי"ט. הכותרת של פסק ההלכה היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות מחט, אם נמצא עוד בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד. שמו מוזכר בשתי רשימות של החכמים משנת תקמ"ט - 1789, ומשנת תקנ"ה - 1795.

מסעוד בן מסעוד

מרי מסעוד בן מסעוד היה מחכמי הישוב עראם בתחילת המאה העשרים. הכפר עראם נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא. ישוב בשם עראם היה גם ממזרח לעיר ירים, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: עואץ', מעוצ'ה, עמראן, מסעוד ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום עואץ', מרי סעדיה מעוצ'ה ומרי שלום בן עמראן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו מסעוד בן סעיד תרם שש ריאל, ומרי מסעוד בנו תרם ריאל אחד.

Pages

Subscribe to All