All

מידאני, דוד בן שלום

מרי דוד בן שלום מידאני היה חכם בישוב אלציח בתחילת המאה העשרים. הכפר אלציח נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. הרב עמרם קורח כתב, כי הכפר חרב לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ - 1680 ולא חזרו לישוב לאחר הגלות. בשנים ת"ן - תנ"ג (1690 - 1693) העתיק בישוב מרי שלום בן יחיא קורח את ספר ההפטריות, משמע, שהיהודים חזרו לגור לאחר הגלות.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה תשע עשרה משפחות בערך: מידאני, דחבאש, מחפוץ', סנחאני, ימני, חיבי, אלפני, עאשרי, כ'בל ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי דוד שלמה סנחאני, בנו של מרי שלמה, רב הקהילה המוזכר באנציקלופדיה ע' 403, ומרי מעוצ'ה שלום כ'בל.

מידאני, יחיא אברהם

מרי יחיא אברהם מידאני היה חכם, וכנראה, רב הקהילה היהודית בישוב אלצ'אף בתחילת המאה העשרים. הכפר אלצ'אף נמצא במחוז גהראן מדרום לצנעא.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה ארבע משפחות בערך: מידאני, ונה, סראג ועוד. לפני שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלמה ושמעון תרמו, אך לא מצוין הסכום.

מימוני, אברהם

מרי אברהם מימוני היה מחכמי הישוב הזם בתחילת המאה העשרים. הכפר הזם נמצא במחוז ארחב מצפון לצנעא, לא הרחק מהעיר עמראן. מקור שם המשפחה מימוני, כנראה, ע"ש הישוב בני מימון שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: חדאד, בוצי, מימוני, נהמי, קארני, צארום, סלמי, צובארה, עמר, נהארי, עקבי, רדמי ועוד. חכם נוסף בקהילה בקהילה זו: מרי יחיא בוצי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים עם אחיו שלמה, פעם תרם שש ריאל ואחיו שלמה ריאל אחד, ובפעם השנייה לא כתוב הסכום.

מלחי, יחיא בן מרי סעדיה

מרי יחיא בן מרי סעדיה מלחי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא בשנים תקכ"ו - תקכ"ח (1766 - 1768).

ראשית, ביום רביעי י' באב בע"ז - תקכ"ו - 1766 גירש יחיא בן יוסף מעלם את יבמתו זהרה בת שלום שעובי בגט שליחות, באמצעות שליח בי"ד מרי יחיא בן מרי סעיד מלחי.

בפנקס בית הדין כתוב:

מלחי, סעדיה

מרי סעדיה מלחי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - בית דין צנעא. שמו מוזכר בהקשר לבנו מרי יחיא שליח בית דין צנעא בתחום מסירת גטין. עיין ערך קודם.

מליח, יוסף

מרי יוסף מליח היה, כנראה, רב קהילת יהודי קרית אלקאבל במאה הי"ח. קרית אלקאבל נמצאת ממערב לצנעא. שמו ידוע לי משני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם ניתן ללמוד, כי היה, כנראה, רב הקהילה ודמות מוכרת ומוסמכת בבי"ד בנושא יהודי הישוב.

ראשית, ביום שני ז' בטבת בע"ו - תקכ"ה - 1765 גירש אברהם בן יחיא סרי את אשתו ג'נא בת יוסף סרי תושבי קרית אלקאבל. בפנקס כתוב, כי מרי יוסף מליח ויחיא סלימאן מקובלים עליהם לערוך את השומא לצורך תשלום הכתובה והחוב.

בפנקס בית הדין כתוב:

מליח, יעיש בן אברהם

מרי יעיש בן אברהם מליח היה מחכמי הישוב חסניין בתחילת המאה העשרים. הכפר חסניין נמצא במחוז רחבה מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: מליח, קארטה, קארני, סמינה, טויל, חאזי, מאמון, עוקבי, זביב, מסיבי, רחבי, רצאבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה סמינה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד.

מנחם בן אברהם בן יפת

ר' מנחם בן אברהם בן יפת העתיק קובץ בהלכות שחיטה ונושאים נוספים בשנים תרל"ח - תרל"ט (1878 - 1879). לא ידוע מקומו.

בכתב היד מ"ז דפים בגודל בינוני, ובו: הלכות שחיטה לרמב"ם, ספר זבחי שלמים, פירוש להלכות שחיטה, קונטרס שערי טהרה למהרי"ץ העוסק בהלכות נידה, נוסח שטרות וגטין. בחלק הראשון של. כה"י קובץ בהלכות שחיטה, אשר כתיבתו הסתיימה ביום שישי י"ז באייר בק"ץ - תרל"ט - 1879. בחלק השני של כה"י הקונטרס שערי טהרה עפ"י מהדורה שמהרי"ץ כתב בשנת בנ"ו - תק"ה - 1745, ואשר כתיבתו הסתיימה בכ"ז בכסלו בקפ"ט - תרמ"ח - 1888.

בקולופון לספר זבחי שלמים כתוב:

מנס

מרי מנס היה מחכמי הישוב חילה בתחילת המאה העשרים. הכפר חילה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא. מנס הוא שם פרטי אשר הפך בהמשך, כנראה, לשם משפחה.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: בנו מרי שלמה ומרי יחיא בנו, עיין ערך הבא.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו מרי יחיא ונכדו שמעון תרמו שלוש ריאל, ובן נוסף מרי שלמה הוסיף שש ריאל.

מנס, יחיא

מרי יחיא בן מרי מנס היה מחכמי הישוב חילה בתחילת המאה העשרים. הכפר חילה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא. מנס הוא שם פרטי אשר הפך בהמשך, כנראה, לשם משפחה.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: מנס, סלאב, צברי, עראקי, ד'יבאן, אכתאפי, צעטי, קהא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שמעון אחיו ומרי מנס אביו.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו שמעון תרמו שלוש ריאל, ואחיו מרי שלמה הוסיף שש ריאל.

Pages

Subscribe to All