All

משרקי, דוד

מרכז תימן, מאה י"ט-כ'

מרי דוד משרקי היה מחכמי הישוב מנאכ'ה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר מנאכ'ה נמצאת באזור חראז מדרום מערב לצנעא, והיא היתה, באופן יחסי, אחת הקהילות העשירות והמבוססות בתימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ, זאת למרות שאינה עתיקה. העיר הוקמה לפני כמאתיים שנה.

בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וארבע משפחות יהודיות בערך: כסאר, משרקי, צבירי, שרפי, ימני, שרעבי, דנה, עמראני, קחטה, צאלח, טביב, קמבור, עראקי, ערוסי, עאנזי, דאר, ג'דקה, גיאת, סרי, עזירי, עואמי, שיך, מנצור, דכאן, כהן, בדיחי, ירימי, דנוך ועוד.

נאפש, יחיא בן חיים

ר' יחיא בן חיים נאפש העתיק דיואן בשנת תש"ז - 1947. לא ידוע מקומו. יתכן והיה משורר וחיבר שירים, ובדיואן העתיק גם את שירי ר"ש שבזי. לא היה לנגד עיני כל כתב היד, ולכן לא ידוע לי כמה דפים יש בכתב היד ופרטים נוספים.*

בקולופון כתוב:

תו"ת לב"ע אני הכותב ק"ה ער"ח יחיא בן א"א חיים נאפש שנת ברנ"ח לשטר'(ות - תש"ז - 1947) הכ"ז לעב"י.

נגאר, אברהם

מרי אברהם נגאר היה מחכמי הישוב דאיאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאיאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות יהודיות בערך: נגאר, יעיש, בלדי, אסול, מעלם, בנימין, גראפי, ראייבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן יוסף נגאר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום ויחיא תרמו ריאל אחד.

נגאר, חיים

מרי חיים נגאר היה מחכמי הישוב מצחל אלשאהל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. לא ידוע לי בודאות היכן נמצאת העיירה מצחל אלשאהל, ועפ"י ההקשר, נראה, כי מדובר באזור שמצפון מערב לצנעא, באזור שראף או חגה או חאשד.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות יהודיות בערך: נגאר, מסעוד, קארטה, כובאשי, גמיל, עפארי, עואץ', ישועה ועוד. הוא היחיד שנוסף לפני שמו מרי, משמע, שהיה רב קהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.

נגאר, חיים בן מרי משה

מרי חיים בן מרי משה נגאר היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא. ;בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, אביו מרי משה נגאר, מרי יחיא והב ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו מרי משה ובנו מרי חיים, ובניו: שכר, יוסף וחיים תרמו ריאל אחד.

נגאר, יחיא בן יוסף

מרי יחיא בן יוסף נגאר היה מחכמי הישוב דאיאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאיאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות יהודיות בערך: נגאר, יעיש, בלדי, אסול, מעלם, בנימין, גראפי, ראייבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם נגאר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום, שלמה ויצחק תרמו שני ריאל.

נגאר, משה

מרי משה נגאר היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, בנו מרי חיים נגאר, מרי יחיא והב ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי מרי משה, בנו מרי חיים ונכדיו: שוכר, יוסף וחיים תרמו ריאל אחד.

נגאר, משה

מרי משה נגאר היה חכם בישוב ער בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה ער נמצאת בנפת בני חוביש, שני ק"מ מהעיר מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושלוש משפחות בערך, ואילו סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה עשר משפחות: מדאר, חימי, קרואני, מנס, נחום, כהן, והב, לוי, נגאר, חבארה, חאזי, בוסאני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה יעקב מדאר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ארבע ריאל ורבע.

נגאר, שלמה עמראן

מרי שלמה עמראן נגאר היה חכם בישוב ד'רחאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר ד'רחאן נמצא בנפת בני יזיד, סמוך לעיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: נגאר, מנס, נהארי, אברקי, חריר, מצ'מון ועוד. הוא היחיד בקהילה המוזכר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה, כנראה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל ורבע.

נדאף, דוד בן שלום

מרי דוד בן שלום נדאף נולד בעיר חידאן שבצפון תימן בשנת תרל"ז - 1877. הוא עלה לארץ עם משפחתו ועם קבוצה גדולה מצפון תימן בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך. בשנת תר"ע - 1910 הוצע לו לנסוע לשליחות לתימן עם יבניאלי, אך הוא סרב, בטענה שמשפחתו ובניו יפגעו. בשנת תרע"א עבר לגור בבן שמן, בתקוה למצוא פרנסה, שם עבד בתור פועל בחווה ורועה צאן. הוא שמש רב, שוחט ועסקן לבני הקהילה. לאחר עשר שנים, בשנת תרפ"א, שב אל שעריים.

הוא היה מחכמי המושבה בשעריים, מוהל, משורר, שוחט ומנהיג בשנים שלפני הקמת המדינה. הוא היה ענו ותקיף בדעותיו, גם אם היה צורך לצאת כנגד הרבנים הרשמיים.

Pages

Subscribe to All