All

מסעוד, משה בן יהודה

מרי משה בן יהודה מסעוד היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי י"ט באלול בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב, כי שלמה בנו מסר גט שליחות של הבעל דאוד בן שלמה אלגופי לאשתו מרים בת יחיא גופי, הגרה בכפר אלחשישייה, הנמצא בנפת בני חארת מצפון לצנעא.

בפנקס בית הדין כתוב:

מסר סלימאן בן מ"ו מוסי' בן יודא מסעוד גט שליחות מדאוד בן סלימאן אלגופי לאשתו מרים בת יחיא אלגופי הגרה באלחשישייה, גט כשר, ומותרת לכל אדם בגט זה, ומחלה בכתובתה וחובה וכל תביעותיה מעכשיו. יום ג' י"ט אלול בפ"ז.

מעברי, משה

מרי משה מעברי היה דיין בעיר ד'מאר, מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, בתחילת המאה העשרים.

שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה שחתם עם רבנים נוספים, למרי שלמה בן יוסף מעברי. כתב ההרשאה נכתב בחודש אב ברל"ח - תרפ"ז - 1927, וחתומים: מרי יחיא סרי, מרי שלמה בן אברהם עוץ', מרי שלמה, מרי שלמה בצלי, מרי יעיש ומרי משה מעברי.

בכתב ההרשאה לא מצוין המקום, וכיון שמרי שלמה נולד והוסמך לשחיטה במחוז ד'מאר, מסתבר, כי כל החכמים החתומים על ההרשאה מאזור ד'מאר.

עיין עוד ערכים: בוצלי, שלמה, וכן: מעברי, שלמה בן יוסף

מעוצ'ה

מרי מעוצ'ה היה חכם בישוב לדאן במחצית השנייה של המאה הי"ח. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. הכפר לדאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך.

שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום רביעי כ' באב בפ"ו - תקל"ה - 1775, כי הוא גירש את אשתו באמצעות שליח.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש מ' מעוצ'ה בן... מן לדאן את אשתו קרט. יום ד' כ' אב י"ל בפ"ו, ע"י שליח.

מעוצ'ה

מרי מעוצ'ה היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב עיר עאנז בתחילת המאה העשרים. הכפר עיר עאנז נמצא במחוז חראז בדרום מערב לעיר צנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: חדאד, כהן, רמצ'אן, אנסי, צ'בארה, חמאמי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה חכם ורב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

מעוצ'ה בן יחיא

מרי מעוצ'ה בן יחיא היה חכם, וכנראה, רב הקהילה בישוב בית שארעה בתחילת המאה העשרים. יתכן, והוא אביו של מרי יחיא בן יחיא מעוצ'ה, רב קהילת יהודי בית שארעה, המוזכר באנציקלופדיה ע' 348. העיירה בית שארעה נמצאת בהרי חראז בדרום מערב לעיר צנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: אלשיך, עושמי, יעיש, ישועה, חמאמי, בשארי, ימני, תאם, ערוסי, גמאל, דגאג, תנעמי, טוילי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע שהיה חכם ורב הקהילה.

מעוצ'ה בן שלום

מרי מעוצ'ה בן שלום היה חכם בישוב מדורה בתחילת המאה העשרים. הכפר מדורה נמצא במחוז ריימה מדרום לצנעא, ממערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש משפחות בערך: ארחבי, עצאמי ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא ושלום תרמו, אך לא מצוין הסכום.

מעלם, משה שלמה

מרי משה שלמה מעלם היה חכם בישוב בני טיבה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר בני טיבה נמצא במחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: מעלם, חסן, גידא, יעקב, מעוצ'ה ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף שלום, מרי יחיא חסן ומרי יחיא בן יחיא.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו שלמה תרמו, אך לא מצוין הסכום.

מצ'מון, מנחם בן אברהם

מרי מנחם בן אברהם מצ'מון - מדמון היה רב ראשי ואב"ד למחוז קעטבה במחצית הראשונה של המאה העשרים. לא ידוע מתי נולד, ועפ"י הערכה, נולד בסוף המאה הי"ט.

הוא שמש רב העיר קעטבה וכל המחוז בשנים שלפני תרצ"ד - 1934, שכן בשנה זו עלה לארץ והתיישב בטירת שלום. שלוש שנים שהה בארץ, ועקב המחסור במנהיג רוחני במחוז קעטבה התבקש לחזור לתימן ולהנהיג את הקהילה, ובשנת תרצ"ז שב למחוז קעטבה להנהגה עד לפטירתו.

נפטר בתימן מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.

מצ'מון, שלום בן אברהם*

ר' שלום בן אברהם מדמון - סאלם איברהים מצ'מון, היה נשיא הקהילה היהודית בשייך עותמאן שבמחוז עדן. לא ידוע מתי נולד. הוא היה יבואן, עשיר ומנכבדי הקהילה. שייך עותמאן קרובה לעיר עדן, ושמשה תחנת מעבר חשובה ליהודי תימן, אשר רצו לעלות לארץ, ובדרכם לעדן שהו רבים בשייך עותמאן.

סייע רבות לעשרות אלפי העולים בעלייה הגדולה, סייע לשליח הראשון ד"ר ארמנדו החל משנת תש"ג - 1943 ואילך, וסייע בשנת תש"ז לד"ר בייגל בהקמת מחנה העולים גאולה בחאשד הסמוכה. הוא תרם מכספו לעולים, ואף תרם להקמת קו טלפון ממחנה העולים לעדן, כדי לאפשר קשר עם השלטון הבריטי בעדן.

מקטרון, יוסף בן יוסף

מרי יוסף בן יוסף מקטרון היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון ומרי שלום בן שלום סעדוד.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, ואף אחיו שלמה תרם שני ריאל וחצי.

Pages

Subscribe to All