All

מרי שבתאי בן פנחס הלוי מחדון נולד בשנת תרמ"ט - 1889 בישוב אלהג'ר עיר המחוז של חידאן, בצפון תימן. אמו לולוה בת נעמה בת יחיא ממשפחת גירחש. למד תורה אצל דודניו האחים מרי אברהם ויעקב בני סלימאן גירחש, ובהמשך אצל דודו, אחי אביו, מרי לוי מחדון, אשר עלה לארץ בשנת תרס"ז - 1907 או סמוך לכך, ואשר היה ממייסדי שעריים. עיין ערך קודם. התפלל ולמד תורה בבית הכנסת של המשפחה "כניס אלעיליה", הן מפני קדושתו והן מפני מקומו הגאוגרפי הגבוה.

מרי שלום מחווג היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ושם כתוב, כי ביום חמישי פרשת יתרו בפ"ה - תקל"ד - 1774 עסק בית הדין בחלוקת ירושה וספרי קודש של המנוח יחיא אבהר: תאג', סידור, ילקוט נ"ך, ועוד. בין ספרי הקודש מוזכר ספר שלושה תרגומין של מרי שלום מחווג. נושא זה העסיק מספר פעמים את בי"ד צנעא, וקודם לפסיקת מרי שלמה גמליאל עסקו בנושא זה מהרי"ץ, מרי דוד קאהרי ודיין נוסף, ביום רביעי י"א באלול בע"ט - תקכ"ח - 1768.

בפנקס בית הדין כתוב:

מרי מחפוץ' היה מחכמי הישוב מוסם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. לא ידוע שם משפחתו. השם מחפוץ' משמש הן כשם פרטי והן כשם משפחה. הישוב מוסים נמצא במחוז חאשד באזור העיר קפלה, מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: מסעוד, עואץ', מנצור, גומדאני, מחפוץ', סוכיתאל, עמר, מהאצרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלמה יהודה ומרי אברהם.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בתו סעדה תרמה שלוש ריאל.

מרי שלום מחפוץ' היה שליח בית דין למחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי, רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך).

כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937. חתומים על ההרשאה חכמי מחוז שרעב: מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן. הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ'. בכתב ההרשאה לא מצוין שם המקום, ועפ"י בתו של מרי חיים שרעבי, אביה נולד בכפר קובר שבמחוז שרעב ונבחן אצל מרי חיים בורא בישוב מסילה.

נוסח שטר ההרשאה ראה ערך: בורא חיים.