All

לוי, שלמה בן יחיא

ר' שלמה בן יחיא הלוי העתיק בשנת תרצ"ד - 1934 את ספר השחיטה מקור חיים למרי יחיא בן יעקוב צאלח. לא ידוע לי מקומו.

בכתב היד עשרות דפים בגודל מהדורת כיס, ובהם העתיק את הספר מקור חיים עם פירוש קרבן תודה, וכן שאלות ותשובות בנושא השחיטה. ההעתקה הושלמה ביום שלישי א' בטבת תרצ"ד.

בקולופון כתוב:

נשלם, מי שזיכנו לכתוב ולהשלים הלכות ספר מקור חיים, הוא יזכני לכתוב גם כן פירושו וגם לכתוב ספרים עד אין קץ, ויזכני ה' ב"ה להגות... אני הקל והצעיר סלימאן בן יחיא יצ"ו אללוי יש"ל, ונשלם יום ג' א' לחודש טבת שנת ברמ"ה (תרצ"ד - 1934).

לולוי, שלמה בן יחיא*

מרי שלמה בן יחיא לולוי נולד בעיירה רצאבה שבמחוז גהראן, מדרום לצנעא, בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. הוא עלה לארץ עם משפחתו בתחילת המאה העשרים, וידוע, כי בשנת תרפ"ט - 1929 הגיעה משפחתו למושבה שעריים שברחובות.

הוא היה תלמיד חכמים וירא שמים. כעבור שנה, בשנת תר"ץ, מונה לשמש דיין בבית הדין שהקים מרי שבתי מדהלה, וחברי בית הדין, בתחילה, בשנת תרפ"ט היו: מרי דוד בן שלום קפרא, מרי שבתי מדהלה ומרי לוי מחדון. בהמשך צורף גם הוא לבית הדין. בית הדין התכנס בביתו של מרי לוי מחדון פעמיים שלוש בשבוע ועסק בעיקר בנושא אישות, למרות שלא הוכר ע"י המוסדות הרשמיים.

לונטה, סעדיה

מרי סעדיה לונטה היה חכם בישוב גבי בתחילת המאה העשרים. הכפר גבי נמצא באזור ריימה, ממערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשארי, טאצה, ימני, צג'יר, כהן, חדאד, סעיד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלמה, מרי סעדיה בן יחיא ומרי רצ'א כהן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלושה רבעי הריאל.

לפלאפי, יוסף

מרי יוסף לפלאפי היה חכם בישוב חרף בתחילת המאה העשרים. מספר ישובים בשם חרף היו בתימן, במחוז צעדה בצפון תימן, במחוז ירים מדרום לצנעא ועוד. עפ"י ההקשר נראה, כי במקרה זה מדובר בכפר חרף הנמצא במחוז בני מטר, ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: לפלאפי, מוגאמי, מעלם, צג'יר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא בן אברהם מוגאמי ומרי שלום מוגאמי.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס הוא מוזכר פעמיים, פעם כתוב, כי הוא ובניו: שלום וסעדיה תרמו רבע ריאל, ופעם שנייה תרם עם בנו שלום ריאל אחד.

מאורי, יחיא

מרי יחיא מאורי נולד בשנת תר"ל - 1870 בערך, בישוב מאורה שבאזור טוילה ממערב לצנעא. הוא עבר לגור בישוב צ'ואלע, חצי יום הליכה מצפון לעיר עמראן, שם חי חמש עשרה שנה בערך.

הוא היה מגדולי החכמים בכל האזור, והיה רבם של גדולי החכמים, כמו: מרי אברהם עפארי מהרצליה שהיה רב הקהילה בתימן, מרי אברהם מהאצרי רב הישוב צ'ואלע, ועוד. הוא היה בעל "חפץ", עשה נסים ונפלאות, ורבים פנו אליו לסיוע וברכה.

עלה לארץ בעלייה הגדולה בהיותו בן שמונים שנה, והתיישב בראש העין.

נפטר בראש העין בשנת תשי"ט - 1959.

מאמון, אברהם

מרי אברהם מאמון היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת המאה העשרים. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שכר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי יחיא באסל, מרי סעיד מאמון ומרי שלום יהודה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם, אך לא מצוין הסכום.

מבורת, יוסף

מרי יוסף מבורת היה חכם בישוב חוצן אלצבייתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר חוצן אלצבייתין נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש משפחות בערך: מבורת, יוסף, סעיד ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלמה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו שלמה ושלום תרמו שלוש ריאל, ובנו שלמה הוסיף שלוש ריאל.

מדאר, יחיא

מרי יחיא מדאר היה חכם בישוב עריובא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר עריובא נמצא במחוז ד'מאר מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה משפחה אחת בלבד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: ישראל ושלום תרמו ריאל אחד. 7ביב': פנקס השליחות ע' כ"א

מדאר, משה יעקוב

מרי משה יעקוב מדאר היה חכם בישוב ער בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה ער נמצאת בנפת בני חוביש, שני ק"מ מהעיר מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושלוש משפחות בערך, ואילו סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה עשר משפחות: מדאר, חימי, קרואני, מנס, נחום, כהן, והב, לוי, נגאר, חבארה, חאזי, בוסאני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה נגאר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שני ריאל, ואחיו: שלמה ושלום הוסיפו ריאל אחד.

מדאר, משולם בן יוסף*

מרי משולם בן יוסף מדאר נולד בחודש ניסן תרס"ט - 1909 בכפר הקטן חדידה, כארבע ק"מ מהישוב נצ'ארי באזור בעאדן שבמחוז איב, בדרום תימן. בכפר חיו אז שלוש משפחות יהודיות בלבד. בגיל עשר שנים נפטרה אמו, המצב הכלכלי היה קשה, ולכן נאלץ לעבוד באריגה ובעבודות שונות.

רעייתו ממחוז גראנה, היתה יתומה, ונאלצו להבריחה ולהשיאה כדי שלא יאסלמו אותה. יום הנשואין היה ביום שלישי י"ב בטבת בר"מ - תרפ"ט - 1929.

בשנת תרצ"ה - 1935 עזב עם אשתו ובתם הקטנה את הישוב נצ'ארי, בדרכם לעיר עדן, מרחק ששה ימי הליכה. הדרך היתה קשה, בדרכים לא דרכים, ומחשש מתמיד כי המוסלמים יגלו שהם עולים לארץ. הם שהו בעדן כשנה.

Pages

Subscribe to All