All

גיראף

הכפר נמצא ליד הכפרים: דאדה, זאמח, ולא הרחק מסדה.

שם הכפר ידוע לי מספרו של אברהם מדהלה, אשר תיאר את הליכתו מצפון תימן לעדן. לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.

גְלַאבִי

שם הישוב גלאבי ידוע לי מכתב יד אשר הועתק בשנת רע"ט-1519. הסופר הוא ר' שלמה בן גד בן מימון טוילי, והוא העתיק את הספר נור אלצ'לאם אשר חיבר מרי נתנאל בן ישעיה במאה הי"ד. מימן והזמין את העתקה ר' סעיד בן יהודה בן עזרא. יתכן והכוונה לישוב גראבי.

בקולופון כתוב:

גַלַב

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר תשע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סלימאן אברהם ובניו סאלם ויחיא וכו', יוסף סאלם, יחיא סאלם נחום, יחיא סעיד, יחיא חסן ובנו סאלם, צאלח יחיא, יחיא מוסי' וסעיד מוסי'. סך התרומות בכפר שמונה ריאל ורבע. במקום נוסף כתוב בפנקס, כי אברהם סלימאן תרם שתי ריאל פחות חצי.

רב הקהילה בתקופה זו: מרי סלימאן אברהם.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת נוני. שם משפחתה הקודם: יחיא.

גלוב

הכפר נמצא באזור הישובים: סדה, אגברי, דאר סעיד ועוד.

שם הישוב ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תרפ"ה- 1925, בנישואי מסלם בן יחיא וחש ומרים בת שלום בשארי.

נראה, כי הכוונה לישוב אלגלוב, אליו גלה מרי שלום צאלח דוכ'אן. ראה אנציקלרפדיה א' בערכו.

גְלִילַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

כיון שאזור גחאף נמצא בדרום מחוז רדאע, ליד אזור שעיב, מסתבר, כי מדובר בכפר גלילה שבנפת צ'אלע. עיין ערך הבא.

גְלִילַה

דרום תימן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך: צנעאני, כהן, גחרבי, הרון, שעיבי, אגשם, עת'ארי, עדרבי, עווד, קומלי, סובעי ועוד.

הרב צדוק יצהרי, אשר ברח מהשלטון סמוך לעלייה, עבר ליד הכפר, וראה שכל תושבי הכפר היו יהודים, וכי הרים הפרידו בין הכפר לבין צ'אלע.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה חמשה נערים יהודים, שניים מהם יתומים, רק אחת מיהן נערה. ממשפחת כהן.

גֻמְדַאן (קצר)

קצר גמדאן-מבצר המדינה, הוא מבצר סמוך לצנעא. המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.

נראה, כי יהודים חיו במקום בתקופות קדומות יותר, בהתחשב בעובדה, כי משפחת גמדאני מקורה במבצר זה.

גִמְחַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ השכונה היהודית של הכפר היתה חרבה. עפ"י מספר הבתים החרבים ניתן להעריך, כי הקהילה היהודית במקום מנתה עשר משפחות בערך. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי מהמקום.

גמִימַה (גמימת אלשהארה)

מספר כפרים היו בתימן בשם גמימה. האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, השני במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, ויתכן כי היה כפר שלישי בשם גמימת אלשהארה, הנמצא אף הוא בנפת חאשד. סבירות גדולה, כי הכפר גמימה וגמימת אלשהארה הוא כפר אחד, והשם שהארה הוא האיזור, ונוסף לשם הכפר כדי להבחין בינו לבין כפר גמימה הנמצא במקום אחר. שני הכפרים נמצאים באזור שהארה, ואף שמות המשפחות: עפרי ואבו סת מחזקים זאת.

בשנת תרכ"ט-1869 העתיק הסופר ר' אברהם בן יחיא עפרי את ספר ההפטריות. בכתב היד קנ"ז דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה עם התרגום הארמי.

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All