All

גַיזַאן

חוף גיזאן מוזכר בספרו של זכריה גלוסקא, יו"ר התאחדות התימנים בישראל לפני הקמת המדינה. הוא כתב בספרו, כי התארגנה קבוצה גדולה של עולים מנפת חידאן בצפון תימן, והקבוצה יצאה לדרך מיד לאחר חג סוכות של שנת תרס"ט-1908. במשך י"ב ימים צעדו ברגל לכוון מערב, עד שהגיעו לעיר אבו עריש, הסמוכה לחוף ים סוף, ומשם הלכו ברגל כשלושים ק"מ עד לחוף גיזאן. בגיזאן עלו על שתי אניות מפרש עד ג'דה שבסעודיה, ומשם באנית משא טורקית קטנה לביירות בלבנון, ומשם לישראל.

באזורים שלחופי ים סוף כמעט ולא חיו יהודים, ולא ידוע לי אם חיו יהודים באזור. מ"מ, סמוך ממש לעלייה לא חיו יהודים במקום.

גַ'יל

ג'יל בערבית: מקור מים, בריכה או נחל וכדומה. היו מספר ישובים בתימן בשם ג'יל: בנפת חאשד מצפון לצנעא, בנפת גוף מצפון מזרח לצנעא ועוד, ולא תמיד ניתן לדעת בודאות לאיזה ישוב הכוונה. יתכן כי חלק מהמסמכים קשורים לישובים אחרים בערך זה ובערכים הבאים. ראה עוד ערכים הבאים.

גַ'יל אַסְוַד

כינוי לשם נהר השחור. הנהר הפריד בין שכונות העיר צנעא. סתם מדינה או העיר צנעא הן השכונות העליונות של העיר, מאלקצר עד באב (שער) אלסבח, כלומר, עד הנהר השחור-ג'יל אסוד, ומשם מערבה נקראות השכונות בשמן: שרארה, ביר אלעזב, כ'זימה וקאע אליהוד.

גַ'יל אלגוּף

באזור אלגוף היה ישוב יהודי עתיק ביותר, ולכן התרכז במקום זה המשכיל ר' חיים חבשוש בהעתקת כתובות עתיקות שבאיות בשנת תר"ל-1870 יחד עם יוסף הלוי. חבשוש כתב בספרו, כי מנהיג יהודי האזור היה מרי יחיא צעדי, היהודים היו נדיבים מאוד למרות שמצבם הכלכלי היה קשה. אהרון צעדי, למשל, רצה לתרום להוצאות נסיעתם של חבשוש והלוי, אך לא היה בביתו כלום, והוא החליט לתרום שתי מטבעות כסף של אשתו. במקום חיו גם האחים שלום ואהרון צעדי. יהודי המקום היו גששים מעולים, וחבשוש נעזר בהם במסעו. חבשוש כתב עוד, כי ארבעה נערים יהודים מכפר גיל טבעו בבריכת המים שבהר ראבץ', כאשר שבו מצנעא בדרכם לאלגיל.

ג'יל מגדאר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ג'יל משרקי

הכפר ג'יל אלמשרקי היה במרחק של ק"מ אחד מצ'אלע. הוא היה ממוקם על ראש ההר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו במקום שרידי חורבות של בתים רבים ומקווה.

גַ'יל אלעוּקְבַי

באמצע המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת בקס"ח-תרי"ז-1857. הכתובה נכתבה בנישואי דוד כ'לפי וג'זאל בת סעיד. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה, ר' סעיד בן אברהם ור' יצחק בן אברהם גרידי.

גַ'יְלַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת אחת, משפחת עוזירי.

גַ'ימַאן

העיירה ג'ימאן נמצאת במרחק של ארבע שעות הליכה מצנעא.

בג'ימאן היה ישוב יהודי קדום, ובשנת תר"ל-1870 העתיקו במקום כתובות עתיקות המשכיל ר' חיים חבשוש ויוסף הלוי. התיאור מופיע בפרק ב' של הספר מסעות חבשוש.

בפנקס בית דין צנעא-מסוודה, מהמאה הי"ח מוזכר הישוב פעמיים. בפעם הראשונה כתוב בפנקס בית הדין, כי יחיא מלאחי משתדל להשלים את בניית המקוווה בג'ימאן עד יום כפור בע"ז-תקכ"ו-1766, וכי הוא משדל את יהודי ג'ימאן לתרום, באחריות סעיד עאשרי.

ג'ימסן

שם הישוב ידוע לי מכתב יד של הספר שרח אלחליב למרי נתנאל בן יצחק, אשר הועתק בשנת אתתקע"ד- תכ"ג-1663. בכתב היד 97 דפים, ובהם הלכות שחיטה בערבית.

בקולופון כתוב:

נשלמה בסיוע דשמיא ביום רביעי דהוא עשרין יומין לירח אדר ראשון שנת אתתקע"ד שנין לשטרי במאתא ג'ימסאן (יתכן וכתוב. ג'ימאן) תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל בב"א. ונכתבה על שם... הטוב הדומה לעץ רטוב גם ה' יתן לו הטוב... השם (מחוק) והכותב קל הקלים עפר רגלי החכמים והתלמידים... (מחוק) תהא סימן טוב עליו ועל זרעו השם... בן זכריא בן...

Pages

Subscribe to All