All

גַרֵין

הכפר נמצא באזור גבל ברע, סמוך לעיר הנמל חודידה, מדרום מערב לצנעא. במערב תימן בסמוך לחוף ים סוף, לא חיו יהודים רבים עקב מזג האויר הקשה, ולכן נראה שאף בכפר זה לא חיו יהודים רבים.

לפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לישוב גורן.

גרוף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גרוּף-גִרַאף

הכפר גרוף שבמחוז רדאע מוזכר בחלק מהמקורות גם בשם גראף.

עיין ערך גראף.

גִרוּף

הכפר גרוף (ג' בחיריק) נמצא ליד הכפר דאר עמר שבנפת סנחאן. באזור צנעא היה כפר נוסף בשם גרוף (ג' בשוא) בנפת כ'ולאן, ולא תמיד ידוע לי לאיזה כפר הכוונה. יתכן וחלק מהאיזכורים אשר נכתבו בערך הקודם קשורים לערך זה.

הכפר מוזכר בספרו של הרב צדוק יצהרי, אשר ברח מצנעא בשנת תש"ח-1948, לאחר שחשדו בו כי שיתף פעולה עם המורדים שרצחו את האימאם יחיא.

עיין ערך קודם.

גרוף

היו שני כפרים בשם גרוף במרכז תימן, האחד גרוף, הג' בשוא, בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא, והשני כפר גרוף, הג' בחיריק, בנפת סנחאן מדרום לצנעא, ולא ניתן לדעת בודאות באיזה כפר מדובר.

עפ"י המסורת של יהודי המקום, הכפר גרוף שבנפת כ'ולאן נוסד מספר דורות לפני העלייה הגדולה לארץ, על ידי יהודי ממשפחת גרופי, אשר גלה ממקום למקום. לכן, רוב יהודי הכפר היו ממשפחת גרופי, ואולי זה מקור שם הכפר.

גֵרְוַואח

הכפר גרוואח נמצא על הר צעפאן שבהרי חראז, ועל ההר הזה היו חמשה כפרים נוספים בהם חיו יהודים. הישוב המרכזי באזור היה מנאכ'ה, וכפרים נוספים: מוצ'מאר, בית שארעה ועוד.

בשנת תרי"ט-1859 סייר ר' יעקב ספיר במקום, ובספרו הוא כתב, כי בכל אחד מהכפרים חיו ט"ו יהודים. בשנה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות, ובית כנסת אחד גדול בחצר בית הצדיק ר' יחיא עומיסי, מנפלטי העיר צנעא. הכפר היה מוקף חומה עם דלתיים ובריח, ובתי היהודים היו מפוזרים במעלי ההר ללא סדר. כתלי הבתים היו חצובים מההר, והגגות היו עשויים מקרשים, קנים ומחצלאות.

גַרַה

הכפר ג'רה נמצא בין צנעא לנפת אנס שבמחוז ד'מאר. לא ידוע לי מיקומו המדויק.

בכפר חיו מספר יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ, והוא ידוע לי כמקום לידתו של מרי חיים בשארי, רב מחוז אנס. מתלמידיו וחבריו מרי שלמה גובני, מרי יוסף חפצי ועוד. בהמשך עבר להתגורר בכפר נגד מלאחי באנס. עלה לארץ ונפטר בשנת תש"כ-1960, בגיל 90 שנה. נקבר במושב עזריאל בשרון.

גַרְדֵא

שם הכפר ידוע ממלחמות הטורקים והאימאם בשנים תרנ"א-תרנ"ב (1891-1892). לא ידוע לי אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

גִרְבֵש

בכפר גרבש חיו יהודים עד לשנת תרס"ה-1905, שנת הרעב הכבד שהיה בתימן, עקב המלחמה בין הטורקים והאימאם.

ברעב מתו רבים, ואלו שנותרו בחיים עברו לחיות במקומות אחרים.

Pages

Subscribe to All