All

גְרַאנֵע

העיירה נמצאת על ציר הנסיעה לעדן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים עד שבעים משפחות. במקום היו שני בתי כנסת גדולים, ובית קברות יהודי גדול. היהודים גרו בשכונה נפרדת, אשר כונתה חאפת אליהוד.

שם המשפחות: הרמס, מעודה, בוסי, דאוד, הארון, מעבי, חומרי, סאלם, עווד, מנצור, דואדי, עוקבי, גיחפי, כועידה, יחיא, שוכרי, בורה, מחפוד, חסן, ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה ילדה יתומה ואשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה. שם המשפחות: דראחי וסעיד, ושם המשפחה הקודם: יעקוב וסעאדי.

עיין ערך קודם.

גְרַאנֵה

הכפר גראנה נמצא באזור מחוז אב או מחוז תעיז בדרום תימן. לא ידוע לי מיקומו המדויק.

גויטין בכרטסת הישובים רשם סימן שאלה ליד זיהוי הכפר בנפת בעדאן שבמחוז אב. מאידך גיסא, משפחות גראנע, הקרויה על שם הכפר, חיו בדורות האחרונים בנפת חוגריה שבמחוז תעיז, כדלקמן. ויתכן כי מדובר בשני כפרים שונים, כפר גראנה הנמצא במחוז אב, וכפר גראנע הנמצא במחוז תעיז.

ישוב יהודי בכפר ידוע לי לראשונה משנת תרי"ט-1859. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלום בן שלמה ונה את ספר השחיטה ימין משה, ספר נפוץ מאוד בתימן, אשר חיבר ר' משה ונטורה. בכתב היד ע"ג דפים.

בקולופון כתוב:

גרַאמֵה

הכפר גראמה הוא עתיק מאוד. לא ידוע לי בודאות היכן היה ממוקם הכפר גראמה בעבר הרחוק. בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, ואף זקני תימן לא ידעו על כפר בשם זה.*

גְרַאגִיש

במאות הט"ו והט"ז חיו יהודים בישוב גראגיש. שם הישוב ידוע לי משני כתבי יד משנת רס"ד-1504 ומשנת רע"ג-1512.

לא ידוע לי מיקום הישוב גראגיש בשנים אלו, ואולם, סמוך לעלייה הגדולה לארץ, כארבע מאות וחמישים שנה מאוחר יותר, אחד משלושת הרבעים של העיר הגדולה ד'מאר כונה גראגיש. אם הזיהוי והמיקום לא השתנו, הרי ניתן להסיק, כי בתקופה זו חיו יהודים ברובע המוסלמי של העיר ד'מאר. מיכאל ריגלר כותב, שאולי מדובר בשיבוש של הישוב אלגראמיש, הנמצא באזור ביחאן, בדרום מזרח תימן.

שני כתבי היד נכתבו בישוב גראגיש על ידי הסופר ר' מעודד בן יוסף בן סעדיה בן יוסף בן שלמה בן נתנאל הידוע אבן חסן.

גְרַאבִי

בכפר גראבי חיו יהודים במאות ט"ו וי"ז. שם הכפר ידוע לי ממספר כתבי יד אשר בדקתי.

כתב היד הקדום ביותר הוא משנת ר"ן-1490, ובשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן יעקוב את הרמב"ם ספר משפטים. את כתב היד המקורי העתיק במימון ובהזמנת ר' יעקוב בן סעדיה בן מסעוד בן עמרם. בכתב היד המקורי ע"ו דפים. בדף 76 ישנו קולופון נוסף של הסופר ר' נתן בן דוד.

בקולופון המקורי כתוב:

נגמר... אב... שנת אתת"א לשטרי (ר"ן-1490) במאתא קריה בית אלגראבי... יזכה מריה דהדין דפתרא יעקב ברב סעדיה ברב מסעוד ברב עמרם... ויזכה שהשלימו... סעדיה ברב יעקב.

גֻרַאב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ג'צאן

אזור ג'צאן מוזכר יחד עם הישובים: נחמה, מכ'לף- שרעב, בלאד צ'בחאן, צבר, אחגיר ועוד, בשירו של המשורר מחוגריה מרי יצחק בן יפת "אבדא בד'י בערשהו יעבד". משמע, שחיו יהודים במקום. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גַעַרַא

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש עד חמש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם ואחיו יחיא וסאלם, סאלם יהודה ויחיא חשישי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר כארבע עד חמש משפחות.

גִעַלַאלַה

בכפר געלאלה חיו יהודים בעבר הרחוק. לא ידוע מתי התאסלמו ועל איזה רקע.

בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו בכפר צאצאי מומרים. כל בני הכפר נספו ברעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. במקום היו שמונה עד עשרים בתים.

גְעוּד

שם הכפר ידוע לי מפעילותו של מרי שלום מנחם געדי, אשר היה מנהיג הקהילה היהודית סמוך לעלייה הגדולה. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

בשנת תש"ו-1946 שמש בהנהגת מחנה העולים גאולה, יחד עם י"ז חברי מועצת העולים בראשות מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ. כל המנהיגים הושלכו לכלא בעדן על ידי מנהלת המחנה- איזבל בפי העולים-לאחר שפעלו לשמור על המסורת במחנה.

הוא חתום על מכתב יחד עם המנהיגים: מרי דוד צדוק הלוי, יוסף ברטי, יחיא אברהם, סלימאן עדני, יוסף דחוח ומרי מנחם שכר חאצ'רי. במכתב הם מבקשים סיוע לפליטים המתים ברעב.

Pages

Subscribe to All