All

גֻרְבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.

גֻרְבַה

הכפר גרבה נמצא באזור נגראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטחה של סעודיה.

באזור נגראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל הכפרים הללו חיו כשלושים משפחות יהודיות סמוך לעלייה הגדולה לארץ, מאה וחמישים נפש בערך.

בספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, מפורטים מכתבים אשר שלחו מנהיגי הקהילות של יהודי נגראן אל הרב מנצורה, המקורב ביותר לאימאם, ובהם בקשת סיוע ותיאור העליות והקשיים בדרך לעלייה.

גִרְבֵן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.

גֻרְבַאן (ג'ורבאן)

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ג'ורבאן שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי הכרי ובניו סאלם יחיא יוסף ואברהם שלוש ריאל, יחיא דחבאש ובנו סאלם שני ריאל, חסן בן סעיד טויל ובנו יחיא פחות מרבע ריאל, יחיא חדאד ובניו שמעון וסעיד חצי ריאל, סלימאן מנקד'י ויוסף דחבאש.

חכם בקהילה מרי משה-מוסי הכרי.

גֻרְבַאן

שם הכפר ג'רבאן ידוע לי לראשונה מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"ט-1649 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד פהים את פירוש רש"י לתורה. בכתב היד נ"ד דפים, ולידינו הגיע הפירוש מבראשית א', י"ד. לאחר הקולופון כתוב: מסמ"ת ילוד קפ"ק. בא"ת ב"ש: יחיא בן דוד, כנראה, הסופר, שכן השם זכריה מתחלף עם השם יחיא. בסופו תפילה שחיבר "אני אקרא לאל נורא ואיום".

בקולופון כתוב:

והכותב... זכריה בן דוד בן זכריא אלפהים... נשלמה המלאכה... בחמשא בשבא דהוא ת(רין) יומין בירח סיון אתתק"ס לשטרי (ת"ט-1649)... דממקום ג'רבאן.

אין בידי נתונים על הקהילה היהודית במקום עד תחילת המאה העשרים.

גִרַאף (גרוף)

הכפר גראף-גרוף נמצא מצפון לעיר רדאע, בסמוך לכפר קאנע. בחלק מהמקורות מוזכר כפר בשם גרוף, ונראה, כי הכוונה לכפר גראף.

יוסף טובי פרסם את רשימות מס החסות מאמצע המאה הי"ח, אשר כתב ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע, ושם מפורטים שמות יהודי הכפר גרוף. הרשימה מיום שני ט"ו במרחשון בס"א-תקי"א-1750, ומפורטים עשרים וחמשה משלמי מס, ונראה, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה עשרים וחמש משפחות בערך.

להלן שמות חייבי המס בכפר באמצע המאה הי"ח:

גִרַאף

כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית.

אם אכן היה כפר גראף באזור רוצ'א, הרי לא ידוע לי מתי חיו שם יהודים, מה היה מספר המשפחות ושמותיהן. מסתבר, כי יהודים מצנעא חיו שם בתקופות מסוימות כפי שחיו בכפרים הסמוכים לצנעא. ועוד, העיר רוצ'א שמשה כעיר גנים וקיט, ומסתבר שאף יהודים נסעו וחיו באזור זה.

גִרַאף

הכפר נמצא במרחק של כשעתיים הליכה מהישוב שעוב, ומרחק שלוש שעות הליכה מכ'מיר.

כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית, זאת בנוסף לכפר בשם גראף הנמצא במחוז רדאע כדלקמן.

בהזכרת השם גראף בכתבי יד או באיזכורים שונים, לא תמיד ידוע לי בודאות לאיזה כפר הכוונה.

ג'רַאס

הכפר נמצא כ-20 ק"מ מצפון לצנעא בדרך לישוב מדיד.

שם הישוב ידוע מגלות מוזע, אשר אירעה בשנים תל"ט- ת"ם (1679). בשנה זו קם מלך חדש מוסלמי קנאי ורשע בשם אלמהדי מחמד בן אחמד (1628-1711) "יושב אלגראס", והעמיד בפני מנהיגי היהודים שתי אפשרויות, להתאסלם או למות. ביד אחת הוא החזיק חרב וביד השנייה החזיק את הקוראן, והקציב להם שלושה חדשים להחליט. בעקבות שכנוע ראשי השבטים ניתנה ליהודים אפשרות שלישית, להיות מגורשים. במשך שנה גורשו יהודים רבים ממרכז תימן ויהודי צפון הארץ.

גֻרַאס (גראז)

שני ישובים בעלי שם זהה או דומה היו בתימן: גראז או גראס במחוז צעדה וגראס מדרום לצנעא, ולא תמיד ידוע לאיזה ישוב הכוונה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר גראז. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין עוד ערך הבא.

Pages

Subscribe to All