All

תִלְת

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות בערך, משפחת צברי, ועוד.

תרת'

יתכן והכוונה לישוב תראת'. עיין ערך.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת אשתר. שם המשפחה הקודם: לוי.

תֻוַאהִי

הישוב היהודי בכפר תואהי ידוע רק מהדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי שלום בן יוסף ג'בלי. מרי אברהם בן משה ערוסי כתב בספרו קורא הדורות, כי נשיא קהילת יהודי עדן, ר' בנין משה, מינה מנהיגי קהילות בישובים הסמוכים לעדן, אשר היו תחת השפעתו. את מרי עואץ' מינה בעדן, את מרי דאוד באלשיך, את מרי שלום ג'בלי בתואהי, ועוד.

רַיְידֶה (רידה)

העיירה נמצאת בין עמראן לכ'מיר, על ציר הנסיעה לצפון תימן.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יצחק בן יחיא שתי ריאל ויחיא בן סאלם חמש ריאל.

מְזַאחֵן

באזור מזאחן היו הישובים הבאים: מחל, ועוד.

בסוף המאה הי"ט עד שנות השלושים של המאה העשרים רב הקהילה היה מרי יעקוב דוד חיגאשי. הוא היה משורר ו"בעל חפץ", דהיינו, מרפא אנשים בעזרת תפילות סגולות וקמיעות. פיוטיו מכונים "הלוחות", ונאמרים בבתי הכנסת בקרב יוצאי הישובים מזאחן ובעדאן. נפטר במזאחן בשנות השלושים. בשנים אלו עלו לארץ בני משפחתו. בנו, נתן, נפטר בארץ בשנת תש"ח.

בשנת תרע"א-1911 נשיא אזור מזאחן ובני זהור באזור סדה היה ר' והב בן חסן. בשנת תרע"ה-1915 נכתב הספר כנפי יונה, העוסק בהלכות שחיטה, על ידי ר' שלום בן נתן שפל.

מוריקנה

שם הישוב מוריקנה ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בסוף המאה הי"ח. בשנת בק"ו-תקנ"ה-1795 נעתק הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול, חיבורו של ר' ישראל הכהן. לא ידוע שם הסופר. בכתב היד ר"ט דפים. לא ידוע לי מיקום הכפר.

בקולופון בסוף הפירוש לחומש במדבר כתוב:

נשלמו ד' הספרים יום שני לחדש תמוז, השם יכתבנו בספר חיים טובים, שנת תרין אלפין ומאה ושית שנין (תקנ"ה-1795) בעיר אלמוריקנה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני עד דייתי מלכא משיחה.

מַהַאצֵר

כפר מהאצר נמצא במרחק של כחמש ק"מ מצפון לעיירה כ'מיר, וליד פצ'ירה.

הקהילה היהודית בכפר עתיקה מאוד. הידיעות הקדומות שבידינו הן מהמאה הי"ז. בשנת ת"ה-1645 העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר הלוי את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין, במקור בשפה הערבית. בכתב היד ס"ד דפים.

בקולופון כתוב:

תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"ל שנת אתתקנ"ו לשטרי (ת"ה-1645) במאתא אלמהאצר.

רייאס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר במחוז אב, גודל הקהילה ושם המשפחות.

מוֹסֵק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות. המשפחה הגדולה בכפר היתה משפחת כהן. שתי אחיות יהודיות התאסלמו בכפייה.

תְ'לֵא

העיירה במרחק של שלוש שעות הליכה משבאם.

בידינו נותרו מספר כתבי יד ומסמכים מהמאה הי"ד עד המאה הי"ז, עובדה המלמדת, כי במקום היתה קהילה יהודית עתיקה וגדולה, ולמעשה, אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר.

המסמך הקדום ביותר הוא משנת קי"ט-1359. בשנה זו העתיק הסופר ר' יחיא בן חסן את המשנה סדר זרעים. נכתב במימון ר' מנצור בן עמר.*

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All