All

הישוב היהודי בכפר תואהי ידוע רק מהדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ.

בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי שלום בן יוסף ג'בלי. מרי אברהם בן משה ערוסי כתב בספרו קורא הדורות, כי נשיא קהילת יהודי עדן, ר' בנין משה, מינה מנהיגי קהילות בישובים הסמוכים לעדן, אשר היו תחת השפעתו. את מרי עואץ' מינה בעדן, את מרי דאוד באלשיך, את מרי שלום ג'בלי בתואהי, ועוד.

באזור מזאחן היו הישובים הבאים: מחל, ועוד.

בסוף המאה הי"ט עד שנות השלושים של המאה העשרים רב הקהילה היה מרי יעקוב דוד חיגאשי. הוא היה משורר ו"בעל חפץ", דהיינו, מרפא אנשים בעזרת תפילות סגולות וקמיעות. פיוטיו מכונים "הלוחות", ונאמרים בבתי הכנסת בקרב יוצאי הישובים מזאחן ובעדאן. נפטר במזאחן בשנות השלושים. בשנים אלו עלו לארץ בני משפחתו. בנו, נתן, נפטר בארץ בשנת תש"ח.

בשנת תרע"א-1911 נשיא אזור מזאחן ובני זהור באזור סדה היה ר' והב בן חסן. בשנת תרע"ה-1915 נכתב הספר כנפי יונה, העוסק בהלכות שחיטה, על ידי ר' שלום בן נתן שפל.

כפר מהאצר נמצא במרחק של כחמש ק"מ מצפון לעיירה כ'מיר, וליד פצ'ירה.

הקהילה היהודית בכפר עתיקה מאוד. הידיעות הקדומות שבידינו הן מהמאה הי"ז. בשנת ת"ה-1645 העתיק הסופר ר' סעדיה בן יתר הלוי את פירוש המשניות לרמב"ם מסכת חולין, במקור בשפה הערבית. בכתב היד ס"ד דפים.

בקולופון כתוב:

תמו מסכת שחיטת חולין משנה פירוש רבינו משה בר' מימון ז"ל... על שם... סעדיה בן יתר הלוי... חודש אב י"ל שנת אתתקנ"ו לשטרי (ת"ה-1645) במאתא אלמהאצר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות. המשפחה הגדולה בכפר היתה משפחת כהן. שתי אחיות יהודיות התאסלמו בכפייה.