All

תְ'לֵא

העיירה במרחק של שלוש שעות הליכה משבאם.

בידינו נותרו מספר כתבי יד ומסמכים מהמאה הי"ד עד המאה הי"ז, עובדה המלמדת, כי במקום היתה קהילה יהודית עתיקה וגדולה, ולמעשה, אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר.

המסמך הקדום ביותר הוא משנת קי"ט-1359. בשנה זו העתיק הסופר ר' יחיא בן חסן את המשנה סדר זרעים. נכתב במימון ר' מנצור בן עמר.*

בקולופון כתוב:

תַאדִי (את'ארי)

שם הישוב תאדי ידוע מקטעי הגניזה. בקטע אחד נמצאה שאלה בדבר יהודי מתימן מהישוב גבלה, אשר נוצר ויכוח בינו לבין דרשן ממצרים, והדרשן תבע אותו בפני הרמב"ם על שהלבין את פניו. במאה הי"ב היתה גבלה העיר הבירה של תימן, ובה ישבו שלוש קהילות יהודיות גדולות מהערים: צנעא, תאדי ומשבעאן.

בקטע הגניזה כתוב:

כלל הקהל אשר הם ממדינת צנעא הדרים במדינת די גבלה, וכלל הקהל אשר הם מעיר שבעאן ואלתאדי הדרים בדי גבלה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך, כולן ממשפחת כהן. עיין עוד ערך: תיארי.

רויס

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא כ'באני ריאל וסאלם עלאפי אשר תרם ריאל.

מוכל

הכפר מוכל נמצא במרחק של חמישים ק"מ בערך מהעיר רדאע. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

מַזַאעִקַה

הכפר במרחק של ארבע ק"מ מצפון לצנעא. מושב היהודים ברוצ'א מכונה מזאעקה.

שם המקום מזאעקה ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי י"א בשבט ב"פ-תקכ"ט-1769, כי יחיא עזירי ממזאעקה, צריך לשלם קרוש פחות רבע בתשלומים עבור תכשיטי כסף לשלמה תאם, באמצעות מרי סאלם צברי.

כל תושבי הכפר היו קדרים. רוב יהודי המקום היו יהודים אשר ברחו מצנעא.

עיין עוד ערך רוצ'א.

מַוְזַע

שם המקום מוזע התפרסם מאוד בגלל גזירת "גלות מוזע", אשר אירעה בשנת תל"ט-ת"מ (1679). את היהודים הגלו ממרכז תימן ואף מצפון תימן, מהלך עשרות ימי הליכה. עקב התנאים הקשים ביותר מתו רוב היהודים הגולים, מעוטם שרדו, חלקם חזר למקומם וחלקם התפזרו ברחבי תימן.*

גזירה זו היא הקשה ביותר אשר אירעה ליהודי תימן. לא ידוע לי על ישוב קבע במקום.

מורט

הכפר היה בנוי על צלע הר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב ולא חיו בו יהודים. במקום נותרו שרידי בתים על פני שטח של כשלוש או ארבע דונם.

מוריקנה

שם הישוב מוריקנה ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בסוף המאה הי"ח. בשנת בק"ו-תקנ"ה-1795 נעתק הספר שארית ישראל, פירוש למדרש הגדול, חיבורו של ר' ישראל הכהן. לא ידוע שם הסופר. בכתב היד ר"ט דפים. לא ידוע לי מיקום הכפר.

בקולופון בסוף הפירוש לחומש במדבר כתוב:

נשלמו ד' הספרים יום שני לחדש תמוז, השם יכתבנו בספר חיים טובים, שנת תרין אלפין ומאה ושית שנין (תקנ"ה-1795) בעיר אלמוריקנה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני עד דייתי מלכא משיחה.

תוֹבַאן בְרַדוּן

הכפר תובאן ברדון מוזכר באחד הספרים בסמוך לישובים: כ'לבה, ברדון ועוד, כפרים בנפת חדא שבמחוז ד'מאר, ולכן קיימת סבירות גדולה, כי הכוונה לכפר תובאן שהוזכר לעיל. לפי זה, השם המלא של הכפר תובאן ברדון, והשם המקוצר, כנראה, תובאן.

עיין עוד ערכים קודמים.

Pages

Subscribe to All