All

עַרִיש

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

עִרַישִיַיה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. ואולם, בתקופה קדומה יותר חיו יהודים כפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

עֻתְמַיִן (עתמה)

שם הכפר ידוע לי מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שלישי ב' באב בע"ח-תקכ"ז-1767, כי נעשה מעשה מרמה ורשע. דוד סדמי שכר את שלמה מעלם מועלאן, כדי שיגרש את הגב' גזאל בת מרי אברהם סיאני מהישוב עתמין. הוא הציג את עצמו, כביכול, כבעלה, כדי שדוד סודמי יוכל לשאת אותה לאשה. המרמה נתגלתה בבית הדין.

את מיקום הכפר קבעתי על סמך ההקשר עם הישוב ועלאן.

ערן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: חסן, אחמר ופרחי.

קֻבַאל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

רִגַאב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

רַבַאט אלקַלְעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות, ממשפחות פנחס ועמראן. רב הקהילה היה מרי שלמה חסן פנחס, אשר נולד בשנת תרנ"ט- 1899, למד אצל מרי חיים פנחס, והוסמך לשחיטה על ידי מרי יחיא נחום, שליח בית דין צנעא. נפטר בראש העין בשבט תשמ"ג-1983.

קוּלְעוּבָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות. אחד מהם הוא אפרים בן שלמה תעיזי, אשר סיפר על הנס שהיה לו במקום בילדותו.

Pages

Subscribe to All