All

צ'וּלִַים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחת אחת בלבד, משפחת תאבעי.

צ'רע

במחצית השנייה של המאה הי"ט חי בכפר מרי חסן-יפת בן אברהם תעיזי-שאער, מגדולי המקובלים והמשוררים בדרום תימן. נפטר בשנת תרע"ב-1912.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.

קרקוש

שם הישוב ידוע מכתב יד אשר נכתב בשנת תר"ן-1890. הסופר ר' אברהם חזן העתיק דיואן שירים. בכתב היד קמ"ט דפים. נכתב במימון ר' חסן אברהם.

בקולופון כתוב:

אתחיל לכתוב שירות דיואן... פה אל קרקוש יע"א. נכתב זה החפץ לתשוקת ה"ה חסן איברהים שנת ב(ר?) ב... ואני הכותב חזן אבר(הם)... מעיר קרקוש

קוּבְע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מד'מון והארון.

צ'הראת

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'הראת שלוש או ארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) מפורטים שמות התורמים: מחבוב חבישי ריאל, בנו שלום חבישי ארבע ריאל, הגב' סלוה בת יוסף עזירי שלוש ריאל וכ'אדיה בת הארון שתי ריאל.

פוּרְגַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים ושבע משפחות בערך.

ברשימת מס החסות אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים ל"ב חייבי המס: חיים סעיד מליחי, בנו סאלם מליחי, אחיו יחיא מליחי, סאלם מנצור, בנו יחיא מנצור, אחיו סאלם מנצור, יחיא מנצור, בנו ישראל מנצור, יחיא מסאמי ובנו יחיא, אחיו סאלם מסאמי, אחיו סאלם מסאמי, סאלם חסן, יחיא זוקי, יחיא יצחק, נסים חדאד, בנו סאלם חדאד ואחיו משה חדאד.

במסמך משנת תרצ"ו-1936 ביקש מרי יחיא עומיסי לפטור מתשלום המס את סלימאן מנצור מליחי מפורגאן, עקב מצבו הכלכלי והגופני.

קרית צ'לע

בישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.

לא ידוע אם במקום היה ישוב של יהודים.

Pages

Subscribe to All