All

צַ'בֻר (צ'וּבאר)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית שלושים משפחות בערך: סודמי, ושד'י, חדאי, הברי, מטרי, מתנה, דקו, קרוה הלוי, סעיד, ועוד.

בקהילה היה בית כנסת אחד גדול. חלק מהיהודים התפרנסו מחקלאות.

ביום שישי י' באייר תש"ח-1948 כתב מרי משה בן יוסף יתים, אב"ד של כ'ובאן, אשר שכן בכפר אג'וראן, כי. קיבל את סכום הסיוע, בסך ל"ב ריאל, לעניי נפת כ'ובאן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. הסיוע הגיע באמצעות חכמי צנעא. הכפרים המוזכרים בנפת כ'ובאן: אג'וראן, אצרם, צ'ובאר, מוראח ורצ'מה.

צַהַבַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

שם הכפר ידוע לי מהפוגרום שעשו הערבים ביהודי שייך עותמאן ביום רביעי כ' בכסלו תש"י. בפוגרום נרצחו ששה עשר יהודים, ואחד מיהם הוא סאלם יחיא תירם מכפר צהבאן שבאזור נכלאן. בן ל"ה שנים, והותיר אחריו אשה וילד אחד.

צארה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

קַפְרַה

בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרס"ז-1907, אחת השנים לחשובי הקצין, התארגנה קבוצה של עולים לארץ מהכפרים: הג'ר, קפרה, ועוד. קבוצת עולים אלו הקימו את המושבות שעריים, ועוד.

בכפר זה חי, כנראה, ר' דוד בן מנס קפרי, אשר העתיק קובץ בהלכות שחיטה וכתבי יד נוספים. בכתב היד קס"ה דפים. שם הסופר כפי שכתוב בכתב היד: "דאוד במ"ו מנס אלקפרי יש"ל".

יחיא בן ר' צאלח מדהלה עבר להתגורר בקפרה, ושם נשא לאשה את בתו של הגאון מרי דוד בן צדוק הלוי.

שם הכפר הוא המקור לשם המשפחה קפרי.

רוּמַנָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות. כולם היו כוהנים.

רוס

בנפת רוס הישובים הבאים: דאר ביצ'א, ועלאן, כד'אר, עצ'אר, עתמין, קארה, ועוד.

רַיְמֵה (ריימה)

נפת רימה נמצאת ממערב לנפת אנס, מדרום לנפת חראז שבמחוז צנעא.*

בנפת ריימה נמצאים הישובים הבאים בהם חיו יהודים: אחגול, אתאלוקי, די בילסין, בני אלגריב, גבי, גוורה אלסופלה, כוסמה, מדארה, משער, עותמת ריימה, קרית אדאר, קרית כ'רבה, רקאב, תאלוקי, ועוד.

עיין עוד ערך הבא.

רַחַב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: אחרק, גדסי, באסל, דואדי, ישועה, עומני, כ'ולאני, שרעבי, משרקי וכהן.

כפר זה יצג את ההבדל במבטא שבין יהודי מרכז תימן למבטא של יהודי הדרום.

רַדְמַאן

הכפר נמצא במרחק של שני ימי הליכה מביחאן.

שם הישוב ידוע מהספר על יהודי ביחאן. בתחילת המאה העשרים נפטר רב הקהילה מרי שלום יוסף צנעאני, והקהילה נותרה ללא מנהיג. הקהילה התארגנה, נאסף כסף והובא לביחאן מרי אברהם הלוי צנעאני, אשר חי עד אז ברדמאן, מרחק של יומיים הליכה.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צֻבֵירָה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

Pages

Subscribe to All