All

הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.

הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).

בקולופון השני בדף 466 כתוב:

תם ונשלם ביום ו' כ"ה לירח ניסן שנת הת"ע ליצירה, במאתא אלקארה ממדינת אלסודה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל אמן קלא זעירא דוד בא"מ זכריה בירב שלמה יש"ל.

הרב סעדיה חוזה כתב בספרו על יהדות שרעב ור"ש שבזי, מעשה נס שאירע בישוב אלצר. מעשה ביהודי בשם יחיא חימי, אשר רצה להכות את מרי אברהם שעתאל, נעשה נס והמכה מת ולא הצליח להכות. הישובים והשמות המוזכרים מרמזים שמדובר באזור שמצפון מערב לצנעא, באזורים: שיבאם, מחוית וחופאש, במאות י"ט או כ'.

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרע"ב-1912 התארגנה שיירה של מאתיים נפש בערך לעלות לארץ. לא ידוע לי אם מרי עודד מסורי זכה לעלות לארץ בשיירה זן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר חמש משפחות בערך, כולן ממשפחת מסורי.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: אברהם קרחש ובנו שלמה, אשר תרמו ריאל.