All

צַאַגַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות: 13 גברים, 12 נשים, 6 בנות וששה בנים.

בכל נפת נגראן היו 6 ישובים בהם היו יהודים: חצן, גורבה, מרטה, צחצ'ה, ואבו גבר, סה"כ 29 משפחות, 114 נפש. שם המשפחות: צאק, סהאון ושלואן.

בהתכתבויות בנושא העלייה בין הרב שלום מנצורה, המקורב ביותר לאימאם, לבין מנהיגי יהודי נגראן, בשנת תש"י-1949, הם מתארים כיצד שליטי סעודיה שדדו את כל כספם, וכי הקהילה היהודית בנכל נפת נגראן מנתה מאה וחמישים נפש.

עִרַישִיַיה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. ואולם, בתקופה קדומה יותר חיו יהודים כפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

רֻבְעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר בכפר רבע (רובע) שבנפת כ'ולאן. עיין ערכים קודמים.

פוּדַעִיָיה

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך. כל הקהילה היהודית בכפר עלתה לארץ בשנת תרצ"ד-1934. עפ"י הרב סעדיה חוזה היה בכפר הרכב בית דין.

פַלַיחִי

שכונת היהודים העתיקה של צנעא כונתה "אלפליחי". בשנה מסוימת גורשו היהודים משכונה זו, ונאלצו לחיות באלסאילה. העיר התפשטה לכוון מערב, ולכן הכפר נמצא בתוך העיר. אף משכונה זו גורשו היהודים בהמשך.

עֻתְמַיִן (עתמה)

שם הכפר ידוע לי מהמסוודה-פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום שלישי ב' באב בע"ח-תקכ"ז-1767, כי נעשה מעשה מרמה ורשע. דוד סדמי שכר את שלמה מעלם מועלאן, כדי שיגרש את הגב' גזאל בת מרי אברהם סיאני מהישוב עתמין. הוא הציג את עצמו, כביכול, כבעלה, כדי שדוד סודמי יוכל לשאת אותה לאשה. המרמה נתגלתה בבית הדין.

את מיקום הכפר קבעתי על סמך ההקשר עם הישוב ועלאן.

רַדַאע

מחוז רדאע גובל עם מחוז ד'מאר מצפון מערב, עם מחוז ירים מדרום מערב, ועם אזור ביצ'א ממזרח. מצפון לרדאע לא היו ישובים רבים בהם חיו יהודים.

מחוז רדאע נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לישובים שבדרום מזרח הרחוק של תימן: ביצ'א, לוודר, חבאן ועוד.

במחוז רדאע הנפות הבאות: קייפה, סואדיה, ריאשייה, חוביישיה, גובאן ומוכל.

במחוז רדאע היו שלושים וחמשה ישובים וכפרים בערך, בהם חיו יהודים: דמת, עמד, כ'ובניה, גרירה, מעסג, סואדיה, גראף, אגואל, בית צרימי ועוד.

קַריַת בַרבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: הארון ודאוד.

רגימה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, ונותרו בו ארבעה עד חמשה בתים של יהודים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.

קורע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה ישוב קבע של יהודים בכפר.

שם הכפר ידוע כמקום בו היתה חנות ליוסף סעיד אתריב. בשל חובו לאחד הערבים לא הצטרף ליהודי ביחאן בזמן העלייה. רעייתו ג'אליה בת מנצור יחיא נפטרה בדמי ימיה שנתיים לפני העלייה הגדולה. הוא היה בגיל ארבעים שנה, והיה לו בן בגיל תשע שנים בזמן העלייה.

Pages

Subscribe to All