All

עִרַישִיַיה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. ואולם, בתקופה קדומה יותר חיו יהודים כפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

עַרְיוּבָא

בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד לפחות עם בני משפחתו.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא מדאר ובניו ישראל ושלום, אשר תרמו ריאל אחת.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: שעירי, קהלאני ותנעמי.

קראנה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

קרית חשפה

בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' משה בן זכריה הלוי את ספרי הכתובים: רות ותהילים עם פירוש בערבית. הספר נכתב במימון ר' סעדיה בן משה. כתב היד נמכר בכוכבאן בשנת תקכ"ג-1763 על ידי סאלם כעתרה, ליוסף בן שלמה שרעבי.

בקולופון המקורי כתוב:

נשלם זה הדפתר בעזרת שדי בחד בשבא דהוא שבעת עסר יומין בירח כסלו שנת אתשע"ב שנין לשטרי פי קרית אלחשפה לחיים ארוכים למריה סעדיה בירב משה, אלהים ישמרו ויחייהו ואורך ימים ישביעהו... והכותב משה ביר' אבא מרי זכריה הלוי בן יצחק הלוי בירב אברהם הלוי אלהי' ימחול לי על כל מה ששגיתי...

רַדַם

הכפר רדם ידוע לי מכתב יד משנת תרמ"ז-1887. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן שלמה עוזרי הגדה של פסח. הוא היה מתושבי הכפר רדם, אך העתיק בצ'ראב. נכתב במימון ר' משה נחמ"ן.

בקולופון כתוב:

בריך רחמנא דסייען, נכתבה ונשלמה ה"ה ביום ג' כ"ו אדר שנת בקצ"ח לשטרי התרמ"ז ליצירה (1887) בעיר צ'וראב תוו"ת וירושלם תבנה ותכונן בב"א. והכותב קל הקלים הצעיר מפת"ו בן בכי"ץ (בא"ת ב"ש. יוסף בן שלמה) בן אברהם בן יודא סאלם אלעזירי השוכן בעיר רבו דבריו משמן (רדם), נכתבה על שם משה נחמ"ן יש"ל אכי"ר.

ראוד

ביום חמישי י"ד בטבת ב"ר-תרמ"ט-1889 נכתבה כתובה בנשואי אברהם בן סעיד סוילם מצ'מון וזהרה בת שוכר אבורוס דהרי, "במתא ראוד דעל עינא דמיא אלעיאנה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' עואץ' בן חיים ור' יחיא בן יחיא הרון.

רוּבַאט שעַרַי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

עיין ערך: רבאט אשער.

רַדְחַאן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

צַאנַע

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: ונה, הלוי, יעקוב, סאלם, באסל, ועוד.

קַלְעֵה

הכפר מצפון לגבל ראזח וממערב לסאקין.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 23 יהודים: 13 זכרים, 10 נקבות, 13 נשואים, אלמנה אחת ואחד נפטר במחנה. גיל העולים: 8 ילדים, 2 נערים, 5 מעל עשרים, 6 מעל שלושים, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שבעים שנה. מקרה אחד של ביגמיה. הגברים התפרנסו: 2 בחקלאות, 2 במסחר, 2 בנפחות, אחד ברפדות, ושבע נשים בקליעת סלים.

שם המשפחות: ד'מארמרי, ערג'י, צברי, ושם המשפחה הקודם: דיבאן, נסים, עראקי, קהלאני ותראבן.

Pages

Subscribe to All