שבזי, שמעון בן מרי שלם (בן המשורר)

ראב"ד, חמיאר-שרעב, מאה י"ז-י"ח

מרי שמעון בן מרי שלם שבזי, הוא בנו של המשורר הלאומי. נולד, כנראה, בכפר נגד אלוליד שבמחוז שרעב, מקום מגורי סבו ואביו בצעירותו, או בכפר נגד בעדאן מקום מגורי אביו בשלב מאוחר יותר.

נולד, להערכתי, סביב שנת ת' (1640), זאת בהסתמך על העובדה, כי אביו מרי שלם נולד בשנת שע"ט (1619), וכי הוא בנו הבכור. אחיו הנוספים הם יהודה, שמעה ומרים.

עסק רבות בלימוד תורה, בהלכה ובקבלה.

הוא שימש דיין וראב"ד בישוב חמיאר שבמחוז שרעב בשנת תס"ח (1708). זאת אני מסיק מחתימתו על שטר פסק דין, העוסק במכירת כת"י ביום רביעי ד' באב שנת בי"ט לשטרות תס"ח (1708).

פסק הדין, עוסק בהיתר לאפוטרופוס מטעם בי"ד של הישוב חמיאר, למכור את כה"י לצורך מזונות של היתומים. חתומים על פסק הדין: מרי שמעון שבזי ראשון, משמע ראב"ד, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף חמיארי ומרי אברהם בן סעדיה יחיא. חתומים שמונה, וכנראה, מדובר בשני הרכבים של בית דין או בדיינים ומנהיגי הקהילה.

כה"י הוא פירוש רבינו בחיי לתורה אשר הועתק ביום שלישי כ"ו בתמוז תכ"ד (1664).

מתורתו ידועים לנו ספר @44המרגלית@55, בו הוסיף על חיבור אביו. הספר עוסק בתפילות, שבחים וכדומה עפ"י הקבלה. חלק מהספר נכתב ע"י אביו וחלק על ידי מרי שמעון.

באחד מכתבי היד מצאתי כתוב בסוף הספר:

"עד כאן מספר המרגלית שחיבר כבוד מהר"ר סאלם בן יוסף שבזי הוא וכבוד בנו שמעון נע"ג".

נותרו בידנו העתקים מתפילות שחיבר על דרך הקבלה. קשה לדעת, האם מדובר בחיבור נוסף או שסופרים שונים העתיקו תפילות מתוך ספר המרגלית.

עד כה מצאתי שלושה כתבי יד בהן תפילות ובקשות שחבר. בכת"י בר אילן 518 שלושים וששה דפים מן המאה הי"ט, ושם מצאתי כתוב: "בקשה סי' שמעון בן שלום שבזי זלה"ה "אתה הוא ראשון" (דף 14 א'), או "וזאת הבקשה... לשמעון שבזי מיוסדת בסוד כוז"ו (אות אחת לאחר שם הוי"ה)... וזו תפילה להרב הנזכר" (דף 33, א').

כתבי יד נוספים לונדון 10205, קמברידג' 557.

מסופר עליו, כי עשה נסים ונפלאות בחיי אביו, בחתונתו ובארועים שונים.

ידועים מספר שירים שחיבר, ואחד מהם הוא "שבח אשיר ואודה ואהלל", שסימנו "שמעה", ע"ש אחותו שנפטרה בצעירותה.

עפ"י מסורת שכותב ר"ס חוזה, נסע לצנעא והחליף את שם משפחתו לשאער, כדי שלא יתכבד בכבוד אביו.

נפטר במחוז שרעב לאחר שנת תס"ח (1708), ונקבר יחד עם אחיו ר' יהודה בישוב מודח שבג'בל צבר, מרחק הליכה של חצי יום מתעיז.

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 30, כ"ג-כ"ט; רצהבי, תורתן, ע' נ"ה; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 114 - 115, 959; רצון הלוי, מבועי אפיקים, ע' 99; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים בתימן, ע' ק"צ; י"ל נחום, תעודה, ע' שי"ט; כת"י בר אילן 518; כת"י לונדון 10205 - 7567; כת"י קמברידג' 557 - 18713.