חשפי-מרחבי, סעדיה בן יתר*

ר' סעדיה בן יתר חשפי-מרחבי העתיק שלושה חיבורים אשר הגיעו לידי בישוב מדר בשנים שמ"ט-שנ"ו (1589- 1596). היו שני ישובים בשם מדר. הראשון במחוז ארחב מצפון לצנעא, והשני צפונה יותר, קרוב יותר לערים חאשד ומהאצר.

העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת שמ"ט (1589), מדרש אלוגיז אלמגני בשנת שנ"ה (1595) והעתיק סידור בשנת שנ"ז (1596).

כתב היד הראשון הוא קובץ בהלכות שחיטה (כת"י בהמ"ל). בכה"י ע"ב דפים, ובהם תוספות מתקופות שונות. בחלק המקורי של כתב היד הלכות שחיטה לרמב"ם עם תפסיר בערבית לה' הרמב"ם לר' סעדיה בן עמרם. נכתב במימון ר' עלי בר' דוד הלוי. הכתיבה הסתיימה ביום שני, כ"ח בתמוז שמ"ט (1589). כתיבות מאוחרות נר ישראל לר' יוסף בן יפת הלוי, אותות משיח, הלכות ברכות, תפילין, ציצית וביעור חמץ בערבית, פירוש רש"י לחומש דברים ומעשה תורה.

בקולופון של החלק המקורי בדף 16 ע"ב בסיום הלכות שחיטה כתוב:

"כמל הלכות שחיטה... ונשלמה בתרין בשבא דהוא כ"ח יומין בירח תמוז של שנת אתת"ק (שמ"ט - 1589) ונכתבה על שם החבר הטוב והנעים עלי בר' דוד הלוי... והכותב סעדיה בן יתר אלמרחבי".

כתב היד השני (כת"י ירושלים) הוא מדרש אלוגיז אלמגני לר' דוד אלליואני. כתוב בעברית ובערבית. בכה"י ש"ג דפים, ונכתב במימון ר' גד בר' שלום חמדי. הכתיבה הסתיימה בעיר מדר בד' בטבת שנ"ה (1595). בדפים 260א'-303ב' פירוש ההפטריות לר' "שלמה הצרפתי" - רש"י.

בקולופון דף 259ב' כתוב:

"נשלם זה המדרש... ארבעה יומין בחודש טבת שנת אלפא ותשע מאה ושית שנין לשט' (שנ"ה - 1595) במאתא מדר... יהא סימן טוב על... גד בר' שלום אלחמדי... והכותב סעדיה בן יתר אלמרחבי".

כתב היד השלישי הוא סידור (כת"י פרטי). בכה"י מ"ט דפים, אינו שלם ואינו כרוך, וחסרים בו דפים רבים וחלקן הגדול מטושטש. גוף הסידור מנוקד בניקוד עליון כמקובל אז בתימן, מגילת אסתר מנוקדת ניקוד תחתון כמקובל בתימן לגבי העתקת ספרי מקרא. אין בסידור השפעות מסידורי הדפוס, והוא מייצג את הסידורים הקדומים התימניים. השלמת ההעתקה הייתה בכ"ה בתשרי שנ"ז (1596) בישוב מדר.

בקולופון כתוב:

"וכאן תמאם הד'ה אלסידור יום כאמס ועשרין בירח תשרי שלשנת אלפא ותשע מאה ושבע שנין (לשטרות, שנ"ז - 1596) במאתא מדר יחרוב ויצדי וירוש' תשתכלל אמן נצח סלה ועד. עלמת כאן ידי תכלא ועאד כתאבהא יאלית שערי מא יכון גואבהא הלפי אלגנאן מכל דהן או גאים אלנאבי יכון עדאבהא וכל מגתהד מצוב (תרגום: הריני להודיע שידי היתה עסוקה ובשעה שכתבתי רבו הטרדות ולא הייתי מיושב, והייתי טרוד ומעונה ומתאמץ). והכותב סעדיה בן יתר אלמרחבי-אלחשפי ט"ו ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי ונסתר מעיני אדקאל אטולי ע"ה שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני. ושלום".