גמליאל, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא גמליאל נולד בצנעא בשנת תרי"ט (1859). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. התנהג בחסידות רבה עפ"י הקבלה, והקפיד אפילו על פת של גויים. חבריו הם החכמים והדיינים מרי שלמה קארה, מרי שלום מנזלי, מרי שלום שמן ומרי יחיא קאפח, חכם באשי, שבויכוח על היחס לקבלה נפרדו דרכיהם.

בסוף שנת תרנ"ז (1897) בחרו בו ראשי הקהילה להיות חכם באשי ונציג היהודים בפני השלטון המוסלמי, ובתמורה הובטח לו שכר של ט"ז ריאל נוסף על חצי משכר השחיטה. עניו וצנוע היה וסירב לקבל את השליחות, אך לאחר הפצרות קיבל את התפקיד. הוא חתום בשנת תרנ"ח (1898) על פס"ד יחד עם הדיינים מרי אברהם בן צאלח ומרי יוסף בן דוד מנזלי. בפס"ד מבקש בעל קשיש לגרש את אשתו ולשלם לה את כתובתה, כיוון שאינו מסוגל לפרנסה.

בשנה זו הייתה בצורת גדולה ורבים מתו ברעב, ולא הייתה אפשרות לשלם לו כדי מחייתו. מצבו הכלכלי החמיר מאוד עד שנאלץ למכור את רכושו ונקלע לקשיים, ובתחילת שנת תרנ"ט (1898) התפטר מתפקידו כדי לפרנס את משפחתו. שימש שלוש שנים בתפקיד חכם באשי חמישי. המשיך להשכין שלום ולדון בסכסוכים מתוך התנדבות, וקבע סדרי לימוד בבית מדרשו. כל יום שישי, לפני כניסת השבת, היה עובר בשוק כדי לזרז את היהודים לסיים את עסקיהם ולהקביל את פני השבת.

נפטר בצנעא בשנת תרצ"ד (1934).