אהרן בן עמרם

ר' אהרן בר' עמרם בר' יוסף הזמין ומימן העתקת תאג' בצנעא בשנת אתת"ט לשטרות (רנ"ח - 1498), ואת מדרש הגדול בעיר טוילה בשנת רס"א (1500). לא ידוע שם הסופר. אין ידוע אם ר' אהרן בן עמרם היה תלמיד חכמים או לא, מלבד היותו אוהב תורה. עפ"י הקולופון של כתב היד השני נראה שהיה חכם.

חשיבות כתב היד היא גם ברשימת ילדיו הכתובים לאחר הקולופון, וכן שושלת היוחסין של המשפחה המיוחסת עד שבט יהודה בן יעקב, חיזוק למסורת של יהודי תימן, כי היהודים שגלו לתימן הם משבט יהודה.

בקולופון של כה"י כתוב:

"נכתבה זאת התורה אשר היא לעיני דורשיה מאירה... על שם החבר הטוב והנעים... אהרן ש"צ בירב עמרם ש"צ בירב יוסף רי"ת... ונשלמה בחודש אייר שלשנת אתת"ט שנין לשטרי (רנ"ח - 1498), במדינת צנעא ישע יקרב...".

לאחר הקולופון רשומים תאריכי הולדת ילדי המשפחה: ישועה בן אהרן - ה' באלול אתתי"ד (רס"ג - 1503), משה בן אהרן - בשנת רס"ח (1507), עמרם - בשנת ר"ע (1510), ונכדו אהרן בן משה - בשנת ש"ה (1545). לאחר הולדת בנו ישועה, כתובה כל שלשלת היוחסין של המשפחה עד יהודה בנו של יעקב אבינו, סה"כ צ"א דורות.

ואולי הסופר הוא ר' כלף בן דוד טוילי, אשר העתיק לו גם את מדרש הגדול לחומש ויקרא ביום שלישי, כ"ח במרחשון בשנת רס"א (1500). בכה"י רי"ג דפים כתובים בשני טורים.

בקולופון כתוב:

"בתלתא בשבא דהוא עסרין ותמני יומין בירח מרחשון שנת אלפיה ותמני מאה ותרתי עסר שנין לשטרות (רס"א - 1500) במדינה אלטוילה... על שם החכם... אהרן ביר' עמרם...".