הכל

מרי סעדיה בן שלמה בשירי היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. בפעם הראשונה כתוב, כי גירש את אשתו שמחה בת עמר בשירי ביום שני ח"י באדר בע"ט (תקכ"ח - 1768), ובפעם השנייה נכתב, כי ביום שני כ"ג באייר תקכ"ט - 1769, גירש את אשתו שמחה בת עמר אלבשירי.

השמות זהים, ולכן ברור, כי מדובר באותו זוג אשר התגרש פעמיים, בהפרש של ארבעה עשר חדשים.

היא גבתה סכום של ששה קרוש וחצי, ואת יתרת החוב היא אמורה לגבות מביתו הנמצא באזור רחבה, מצפון לצנעא, עפ"י שמאות של "שאלף הבנאי".

מרי אברהם גאהלי היה, כנראה, רב קהילת יהודי הכפר חירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חירה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כהן, גאהלי, והב, גמיל, סיבהי, מעיץ', הגפה, מנצור, חתרושי, חאצל ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה.

מרי שלום אהרון גדקה היה חכם בישוב נויד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר נויד נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, תנעמי, מקיטאן, מנקדי, סיאני ועוד. יתכן והיה רב הקהילה. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חירק.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא, שלום ואהרון השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

מרי שלום גומדאני היה חכם בישוב חיזי בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חיזי נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: גומדאני, עמראן, שחב ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה. מסעוד גומדאני, בן משפחתו, כנראה, תרם שלוש ריאל.