הכל

בשארי, יהודה בן יחיא

מרי יהודה בן יחיא בשארי נולד בשנת תר"ם - 1880 בערך בישוב אלגבי במחוז ריימה, מדרום לצנעא. הוא היה רב הקהילה סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

בתקופה זו מנתה הקהילה כארבעים משפחות: עוקבי, בשארי, עפגיין, נהארי, כהן, יצחק הלוי, סוכרי, עושמי, מועלם, עיטמוס, ימני, יוסף סעיד, אללונטה, ועוד. הקהילה היהודית גרה בנפרד מהמוסלמים, והיו בה שני בתי כנסת: של משפחת בשארי, נוסח בלדי, ובה כארבעים מתפללים, ובית כנסת של משפחת עפגיין, נוסח שאמי, ובה כשלושים מתפללים. שלוש מקוואות היו, אחת לטבילת הנשים, אחת ללמד ילדים לשחות ואחת לבית העלמין.

בשארי, יחיא בן הדיין מרי יוסף

מרי יחיא בשארי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. אביו מרי יוסף היה דיין בבית דין צנעא (אנציקלופדיה ע' 46), ועוד יוזכר לקמן במדור תוספות והשלמות.

שמו ידוע לי משני מקורות: מסוודה - פנקס בית דין צנעא וכתב יד פרטי המתפרסם כאן לראשונה.

בפנקס בית דין נכתב ביום שני כ"ט באדר שנת בע"ז - תקכ"ו - 1766 כנראה, כי היה ויכוח בין שני בניו של מרי יוסף בשארי: מרי שלום ומרי יחיא, על קיר משותף שמרי יחיא רצה לבנות עליו, ומרי שלום התנגד, בטענה שיסוד הקיר חלש. הדיין הוא מרי פנחס בן שלמה עראקי.

בפנקס בית הדין כתוב:

בשירי, סעדיה בן שלמה

מרי סעדיה בן שלמה בשירי היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. בפעם הראשונה כתוב, כי גירש את אשתו שמחה בת עמר בשירי ביום שני ח"י באדר בע"ט (תקכ"ח - 1768), ובפעם השנייה נכתב, כי ביום שני כ"ג באייר תקכ"ט - 1769, גירש את אשתו שמחה בת עמר אלבשירי.

השמות זהים, ולכן ברור, כי מדובר באותו זוג אשר התגרש פעמיים, בהפרש של ארבעה עשר חדשים.

היא גבתה סכום של ששה קרוש וחצי, ואת יתרת החוב היא אמורה לגבות מביתו הנמצא באזור רחבה, מצפון לצנעא, עפ"י שמאות של "שאלף הבנאי".

בשירי, שלמה

מרי שלמה בשירי היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי בנו מרי סעדיה גירש את אשתו שמחה בת עמר אלבשירי פעמיים, פעם ראשונה ביום שני ח"י באדר בע"ט - תקכ"ח - 1768, ופעם שנייה ביום שני כ"ג באייר תקכ"ט - 1769. בפעם הראשונה כתוב: "גירש סעיד בן @44מ"ו@55 סלימאן אלבשירי", ואילו בפעם השנייה לא נוסף התואר מרי ורבי.

עיין ערך קודם.

גאהלי, אברהם

מרי אברהם גאהלי היה, כנראה, רב קהילת יהודי הכפר חירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חירה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כהן, גאהלי, והב, גמיל, סיבהי, מעיץ', הגפה, מנצור, חתרושי, חאצל ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה.

גאהלי, אהרון

מרי אהרון גאהלי היה חכם בכפר סרעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חירה נמצא במחוז ברט בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה משפחה אחת בלבד, כנראה. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יוסף תרמו שלוש ריאל. אין תורמים נוספים בישוב, ונראה, כי משפחתו היתה אז המשפחה היחידה בכפר.

גדקה, שלום אהרון

מרי שלום אהרון גדקה היה חכם בישוב נויד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר נויד נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שתים עשרה משפחות בערך: גדקה, חירק, צ'רף, תנעמי, מקיטאן, מנקדי, סיאני ועוד. יתכן והיה רב הקהילה. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי דוד חירק.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: יחיא, שלום ואהרון השתתפו בתרומה, אך לא מצוין הסכום.

גומדאני, יחיא

מרי יחיא גומדאני היה חכם בישוב חמדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חמדה נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן, באזור העיר רידה.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: גומדאני, נגאר, נהארי, פרחי, מבורת, דידי, סכ'ב, אברקי, עמר, סניני, ועוד. חכם נוסף בקהילה: מרי עמראן עמר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה. התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל ורבע.

גומדאני, שלום

מרי שלום גומדאני היה חכם בישוב חיזי בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חיזי נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: גומדאני, עמראן, שחב ועוד.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה. מסעוד גומדאני, בן משפחתו, כנראה, תרם שלוש ריאל.

גחש, שלום

מרי שלום גחש היה חכם בישוב ברדון בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ברדון נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: גחש, כהן, מחפוץ', צאלח, ועלאני, עוכאשי, טויל, רצאבי, דובלי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה כהן.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: אברהם ועואץ' תרמו שני ריאל.

עמודים

Subscribe to הכל