צַבוּל

בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, והוא היה חרב. בכפר נותר בית כנסת אשר היתה לו קדושה מיוחדת, ואף הערבים היו נזהרים בקדושת המקום.

עפ"י המסורת של זקני יהודי תנעם, יהודי הכפר מסרו את נפשם על קידוש השם, בזמן האימאם מנצור שר"י, אשר גזר גזירות קשות על היהודים באמצע המאה הי"ט, ולאחר שאולצו להמיר את דתם קפצו לואדי מתחת לכפרם.