עַדַארֵב

שם הכפר מוזכר בכתב יד, אשר העתיק הסופר ר' יוסף בן יוסף עזירי. כתב היד הוא דיואן שירים, וזמן הכתיבה מאה י"ט או המאה העשרים. זיהוי הכפר לנפת ארחב נעשה על ידי, בהסתמך על הכתוב כי הסופר העתיק בכפר עדארב, אך הוא באופן אישי חי בישוב בוסאן ארחב. לדעת גלעד צדוק, מדובר בכפר שבמחוז אב בדרום תימן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ 8 יהודים: 2 זכרים, 6 נקבות ושלושה נשואים. גיל העולים: 2 ילדים, 3 נערים, 2 מעל עשרים, ואחד מעל ארבעים שנה. אחד התפרנס מחקלאות והשני מסנדלרות.

שם המשפחות: לוי, מדאר ומנצור.

במקום נוסף כתוב, כי דרך מחנה העולים עלתה לארץ בעלייה הגדולה נערה נשואה אחת ממשפחת ירימי. שם משפחתה הקודם: סאיג.