בַהרַאן

עפ"י גלעד צדוק, הכוונה לכפר לכמת בהראן. עיין ערך.

שם הכפר ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה- פנקס בית דין צנעא, נכתב ביום שישי י' בשבט בצ"ג- תקמ"ב-1782, כי המומר סעיד בן יוסף סעדוד מהישוב שרפה, בנפת בני חשיש שבמחוז צנעא, חלץ ליבמה סעידה בת סעיד מוסי' גיאת. העדים שזיהו אותו היו: סעיד מוסי' אלכ'ייט מהישוב בהראן, ויוסף סעיד גיאת מהישוב חוצנין.

בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי יהודי הכפר תרמו לקהילה בירושלים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, כיון שהכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי, ולא בחלק של רשימות התורמים.