עראקי, אהרן בן שלמה

מרי אהרן בן שלמה עראקי הוא אחיו של הדיין מרי פנחס בן ר' שלמה עראקי, אשר התנגד לשינוי המנהגים בצנעא במאה הי"ח. להערכתי, נולד בצנעא בסוף המאה הי"ז, וחי דור אחד לפני מהרי"ץ, כפי שכותב עליו מהרי"ץ כדלקמן.

הוא ידוע בעיקר מדבריו של מהרי"ץ, ושמש רבו של מהרי"ץ. בסידור עץ חיים (חלק א' כ"ט ב') כותב עליו מהרי"ץ:

"והא לך מה שמצאתי כתוב בכתיבת יד החכם השלם כמהר"ר פנחס בן כמהר"ר שלמה הכהן עראקי, אחיו של מורינו כמה"ר אהרן הכהן זכר כולם לברכה".

במקום אחר כותב עליו מהרי"ץ (שם, חלק ב' ח' א'): "וכן ראיתי בכתיבת יד גאון אחרון בדור שלפנינו מהר"ר אהרן בן כה"ר שלמה הכהן עראקי זצוק"ל בגליון הפסח שלו יע"ש".

במקום שלישי כותב עליו מהרי"ץ:

"ושוב מצאתי בגליון ס' הזוהר א' בכתיבת יד כמהר"ר אהרן בן כה"ר שלמה עראקי משם הרב ר"ש אלקאבץ ז"ל...".

מדברי מהרי"ץ ניתן להסיק, כי מרי אהרן עראקי היה רבו של מהרי"ץ, גדול חכמי תימן, המשבחו, ואין ספק שהדבר מראה על גדלותו בתורה של מרי אהרן עראקי. ניתן להסיק עוד, כי מרי אהרן חיבר שני ספרים, הראשון הגדה של פסח, כנראה, וכן העתיק את ספר הזוהר וכתב הגהות בשולי הדפים. באחת ההגהות הזכיר רעיון משמו של המקובל והפייטן רבי שלמה אלקאבץ, המפורסם בזכות הפיוט "לכה דודי" הנאמר בלילות שבת. משמע, שאף מרי אהרן עסק רבות בקבלה. עפ"י תוכן דבריו בהגדה של פסח נראה, כי תמך במנהגי תימן. בתקופה זו רבים ממקובלי צנעא תמכו דווקא במנהגי תימן הקדומים.

ממסמכים שפרסם הר"י קאפח ניתן להסיק, כי הוא הזמין ומימן את העתקת הספר הקנה והפליאה בשנת תנ"ז (1697) מהסופר ר' זכריה בן סעדיה. במסמך נוסף, שחתומים עליו הדיינים מרי שלום בן עמרם הלוי ומרי משה קטיעי בשנת תנ"ח (1698) כתוב, כי מרי אהרן עראקי קנה בית בצנעא ומכר אותו כעבור שלש שנים לאביו.

פרטים נוספים ראה עוד בדברי יוסף טובי בספרו עיונים.

היו מספר אישים עם שם זהה אהרן בן שלמה עראקי, ולכן יתכן כי חלק מארועים אלו שייכים לר' אהרן עראקי השני.

נפטר, כנראה, בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח.