יעקב בן עמרם (משתא?)

ראש קהילה ומשורר, שרעב, מאה ט"ז-י"ז

מרי יעקב בן עמרם (משתא?) נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז במחוז שרעב. הוא חי ופעל בזמנו ובמקומו של המשורר המפורסם ר' ישראל בן יוסף.

שמו ידוע ממספר שירים ופיוטים אשר נשתמרו בידינו. הוא מוזכר בקשר לר' יוסף בן ישראל ובניו, וכנראה, שנמנה על חבל המשוררים לבית משתא.

ר' יוסף בן ישראל משבח אותו בפתיחה לשיר "יצו האל לחסדו ממרומים". משירים אלו ניתן ללמוד, כי מרי יעקב בן עמרם היה תלמיד חכמים מופלג ונערץ בחוגם של ר' ישראל בן יוסף. משירים אלו ניתן להסיק עוד, כי היה נשיא הקהילה "נגיד ונשיא לקהילות". ואולי היה נשיא כל יהודי מחוז שרעב.

ר' יוסף בן ישראל ממען אליו את חידותיו ומקדים להם שבחים על מרי יעקב, בנו ר' סעדיה בן יוסף משבח את מרי יעקב באחדים משיריו, ואילו בן נוסף ר' יוסף מעתיק בסידורו את הפיוטים שחיבר. נראה כי היה קשור מאוד למשפחת משתא, ואולי הוא מבני המשפחה. נוסף על שירים שחיבר ידועים גם ארבעה פיוטי סליחות המועתקים יחד בתכלאל אשר העתיק ר' ישראל הסופר, בנו של ר' יוסף בן ישראל. כתב היד משנת שפ"ב (1622), ונעתק בכפר אעדאן שבמחוז שרעב.

בפתיחה לפיוטים כותב ר' ישראל:

"והולאי (ואלו) סליחות מן תאליף מרי יעקב בן עמרם נ"ע".

מהמלה נ"ע - נשמתו עדן, ניתן להסיק, כי בשנה זו לא היה בין החיים.

נפטר במחוז שרעב לפני שנת שפ"ב (1622).

בבי': יהודה אמיר, אפיקים, קי"ז-קי"ח (אדר ב', תש"ס), ע' 34-35, 39 (ושם הפניות נוספות).