יחיא בן דוד

מרי יחיא בן דוד היה חכם במחצית הראשונה של המאה הי"ט במרכז תימן או בחג'בה שבדרום תימן. הוא ידוע לי מתוך כתב יד ובו קובץ בנושאים שונים: יחוד לתפילת מנחה מספר תפוחי זהב, נושאים שונים בתפילה, טעמים לפרשיות השבוע מספרי מדרש ופוסקים אחרונים וספרי קבלה כמו: ילקוט ראובני, מדרש משלי, זוהר חדש, ט"ז, פר"ח ועוד.

בכה"י גם קונטרס שערי טהרה למהרי"ץ, זבח פסח לר' שלמה צאלח אחיו של מהרי"ץ, שו"ת וליקוטים רבים כמו לוחות שנים, ענייני מזלות, מעשיות ועוד. חשיבות החיבור גם בעובדה, כי הוא מתעד דברי תורה רבים ששמע מגדולי חכמי תימן, כמו הרב הראשי והראב"ד מרי יוסף קארה "שנתאכסן אצלנו", "האלוף התורני מוסי אלקאפח", "כמוסי יחיא יהודה אלסיאני", מרי סעיד אחמר ועוד. חלק מהחכמים לא ידועים ממקור נוסף.

הוא מזכיר את מרי יוסף קארה "שנתאכסן אצלנו", משמע, שהיה זה לפני שנת תר"ט (1849), היא שנת פטירתו של ר"י קארה. יתכן ומדובר בשנת תקצ"ו (1836) בזמן הרעב שהיה בצנעא, כאשר רבים מיהודי צנעא נאלצו לברוח מצנעא לאחד הישובים שבמרכז תימן. יתכן ומדובר בשנת תקע"ח (1818) כשרבים ברחו בעת המצור על צנעא. וא"כ, מרי יחיא בן דוד חי במחצית הראשונה של המאה הי"ט באחד הישובים במרכז תימן.

בחלק אחר בכה"י מוזכר שהיה בעיר חג'בה. כתב היד הגיע לארץ מאיזור חג'בה, ונראה, כי המחבר חי במרכז תימן ובהמשך חי בעיר חג'בה.

שמו ידוע לי מהקולופון שבסוף הקונטרס שערי טהרה, שחיבר מהרי"ץ בשנת תקל"ה (1775), ושם כתוב:

"נשלם שערי טהרה יום ה' לחודש ניסן שנת בקצ"ז (לשטרות, תרמ"ו - 1886) הצעיר יחיא דאוד".