יוסף בן יצחק

מרי יוסף בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים בספר סערת תימן למרי עמרם קורח, הרב הראשי לתימן. מצאתי את חתימתו משנת תקמ"ה (1785) עד שנת תקנ"ה (1795) עם מהרי"ץ, ראב"ד והרב הראשי.

בתשובות פעולת צדיק מפרט מהרי"ץ פסק דין בנושא פסילת גט שנכתב בעיר כ'או בי"ב בניסן בפ"ג לשטרות (תקל"ב - 1772). בי"ד המרכזי בצנעא פסל את הגט בפס"ד מיום ד' פרשת אמור, שנה מאוחר יותר, אך השליחים הצליחו להוציא פס"ד מבי"ד אחר שהגט כשר. כשנודע הדבר למהרי"ץ השתומם על הדבר וחיזק את פסיקתו לפסול את הגט. בשלב השני חתומים: מהרי"ץ, מרי יוסף בן יצחק והדיין מרי יחיא בן יודא צעדי. אין תאריך על התשובה, ונראה, כי היה זה בין שנת תקל"ג (1773) לשנת תקנ"ח (1795), שאז צורף מרי יחיא משרקי כדיין, וההרכב היה קבוע: מהרי"ץ, מרי יחיא צעדי ומרי יחיא משרקי.

לאחר דברי מהרי"ץ הפוסלים את הגט, כתב מרי יוסף בן יצחק:

"ראויין הדברים למי שאמרם ומראין לכל כברקים ירוצצו בוערות כמראה הלפידים למי שיערב לבו לגשת להתיר האישה הנ"ל בלא דוחק גדול. כ"ד העבד הנרפס כרובד יוסף בן אמ"ו יצחק יצ"ו".

יתכן והוא קרוב משפחה של מחבר הפירוש להפטריות משנת תק"א (1741) מרי יוסף בן אברהם יצחק. מסתבר, כי הוא המוזכר בתשובת מרי אהרן הכהן עראקי, בנושא ברכת המוציא בסעודות הרבים. הוא מזכיר מספר חכמים מאמצע המאה הי"ח ועד לתחילת המאה הי"ט, התומכים בשיטת השו"ע ולא בשיטת המנהג הקדום בתימן כרמב"ם, כפי שהכריע מהרי"ץ. פולמוס זה נמשך זמן רב בצנעא, ובין החכמים התומכים בשיטת שו"ע הוא מזכיר את אביו, מרי יוסף בן מרי יחיא בן נשיא הקהילה, רבו מרי שלום בן שלמה הכהן, הדיין מרי יחיא מזרחי, "וכבוד מ"ו יוסף יצחק" ומרי שלום קארה.

הוא התפלל, כנראה, בכניס אלאוצטא - מרכז השאמי בצנעא, ונמנה עם שיטתם בהלכה לפסוק הלכה עפ"י השו"ע.