חמדי, לוי בן ישועה*
מרי לוי בן ישועה חמדי נולד בצנעא בשנת תרכ"א (1861). שימש בצעירותו מלמד תורה לתינוקות, והסדיר בבית מדרשו סדרי חינוך מתקדמים. בשנת תרנ"א (1891) עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת נחלת צבי בירושלים.
מרי שמואל בן יוסף עדני כותב עליו בספרו נחלת יוסף, כי התפלל בבית הכנסת התימני ברחוב וארשה "כי הוא מלבב גודל חכמתו בתורה, הוא גם משורר נפלא ויראת ה' חופפת על פניו, כי הוא ענוותן כהלל, וש"צ מובהק וכל מידות טובות נקשרו בו. והוא יליד מילידי צנעא הבירה במדינת תימן, ואביו נע"ג היה שר וגדול בישראל ונכבד עם הממשלה אשר במסיבת הזמן זה כמה שנים באו לשכון כבוד בירושלים עיה"ק...".
בירושלים התפרנס מכתיבת ספרי סת"ם. נחשב מקובל גדול ועושה נפלאות, היה סגפן וחסיד גדול, ורבים נהרו אליו לקבל ברכות. אף מוסלמים היו באים אליו. כתב גם קמיעות, סגולות ועוד.
שמו התפרסם כמשורר וחזן בעל קול ערב ונעים במיוחד. רבים היו באים לשמוע את תפילותיו ואת דרשותיו. חוקר מנגינות ישראל, א"צ אדלסון, נעזר בו רבות, והקליט מפיו מנגינות תימניות רבות. הוא שילב לחנים של עדות אחרות במנגינות התימניות, ורבים למדו ממנו את הלחנים כמו: מרי רפאל אלשיך ומרי ראובן נדאף. עסק רבות בחיבור פיוטים, תחינות ובקשות העוסקות בגלות ובגאולת עם ישראל וא"י. הוא חיבר תפילות עוד בהיותו בתימן.
חיים קשים היו למרי לוי חמדי, מחלות ומכאובים, בניו מתו בקטנותם ושקע יותר בסיגופים, בצומות ובמסתורין. גזר על עצמו גלות במצרים לשם מירוק עוונותיו.
חלק משיריו ופיוטיו על דרך הסוד פורסמו בקונטרס בירושלים, אדר תשכ"ו. חלק עדיין בכתב יד.
מרי לוי נפטר בירושלים בכ' בסיון, ערב מתן תורה שנת תר"ף (1930), ונקבר בהר הזיתים. לידו נטמנה רעייתו רחל אשר נפטרה בד' בשבט תשכ"ח.