חמדי, יחיא יעיש

מרי יחיא יעיש חמדי המכונה רייח"ם, או על שם ספרו ליקוטי מהרי"י, היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נראה, כי לא שימש בתפקיד רשמי ולא היה דיין בבית הדין, ולמרות זאת נחשב מגדולי החכמים בצנעא. נכדו הוא מרי לוי חמדי שעלה לירושלים.

הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לחכמי עדן, וכן חתום עם מרי שלום קורח על תשובה בעניין שהעסיק רבות את חכמי צנעא - ברכת המוציא בסעודות רבים. פרסומו הגדול בא בזכות הספר שחיבר, העוסק בליקוטים לתורה עפ"י הקבלה, הלכות שחיטה, דרושים ועוד. הספר חובר ביום ו', כ"א בחשוון שנת תר"ו (1846) ומיד זכה לפרסום, שכן העתקה מהספר יחד עם ליקוטי תורה לר' חיים קורח נעשתה ע"י ר' חיים בן יוסף שלום קורח בצנעא בו' בניסן תר"ו (1846). מקורותיו: גמרא, זוהר, מדרש רבה, רבינו בחיי, ילקוט ראובני, כד הקמח ועוד.

את ספרו העתיקו מספר פעמים, ומרי דוד בן שלום גמליאל (בן דורו מצנעא) בספרו חפץ דוד, מביא מובאה בשמו.

בהקדמה לספר הוא כותב:

סימן: אני יחיא.

@44י@55שא @44ה@55מנוסה @44ו@55יאיר @44ה@55מאיר

@44א@55מר המחבר: דבריו ידבר

@44נ@55חתי את לבי לדרוש ולתורה בחכמה

@44י@55ען כי נמצאה והיא נעלמה

@44י@55זכיני האל לערוך מלחמה מלחמת תורה וה' שמה

@44ח@55מדתי אני להסתופף בצלה

@44י@55ען ראיתי כי טוב מהללה

@44א@55מנם באתי ללקט מיעוט למטולה

@44ו@55אלקט ליקוטים על עניין התורה וסודותיה ומרוב חשק התורה והחמודה קראתיו חמד בעליו... והייתה התחלתו ביום ו' כ"א לחודש חשון שנת ותהר ותלד שרה (תר"ו - 1846)".

ר' חיים קורח העתיק את הספר בו' בניסן תר"ו (1846), תוך מספר חודשים.

מסתבר, כי הוא זה אשר העתיק את שו"ע אבן העזר עם פירוש שתילי זתים למרי שלמה בן שלמה עמר, המשך לפעלו של מרי דוד משרקי בפירושו לשו"ע טור אורח חיים וטור יורה דעה עד סימן ק"י.

בדברי המעתיק כתוב:

"כה עטרת צעיר ונבזה תולעת ולא איש ערקת מסאנא דחכימא וספריא, גוש ירמה עפר מאדמה קל הקלים מלקט אחרי הקוצרים מקוה לחסדי אפיה

יראינו @44י@55דידים @44ח@55ונים @44י@55חד @44א@55ל @44ח@55מדת @44מ@55די @44ד@55לתות @44י@55רושלים שנת @44ה@55ודו ליק@44וה@55 @44קר@55א@44ו@55 @44בש@55מו (ליצירה) @44ה@55וד@44יע@55ו @44ב@55ע@44מים@55 (לשטרות)".

הסימן: יחיא חמדי שנת בקע"ה לשטרות (תרכ"ד - 1864). אין הוכחה שהוא מרי יחיא יעיש חמדי, אך התקופה - אמצע מאה הי"ט, מקום - צנעא, והיותו חכם, מעלה סבירות גבוהה שהוא המעתיק, ולא מרי יחיא חמדי אחר.

על החיבור עצמו ראה בערך: מרי שלמה בן שלמה עמר. נפטר בצנעא לאחר שנת תרכ"ד (1864).