דפתי, חיים בן יוסף*

ראב"ד ורב ראשי, חרף אלהיגה-חוגריה, מאה י"ט-כ'

מרי חיים בן יוסף דפתי נולד באמצע המאה הי"ט במחוז חוגריה שבדרום תימן. הוא היה דיין ומראשי החכמים של העיר חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה בתחילת המאה העשרים. הוא שימש ברבנות בדור שלפני העלייה הגדולה לארץ, יחד עם הרבנים עפ"י סדר זה: מרי חיים דפתי - ראב"ד, שני מרי שוכר גוהמי, ושלישי מרי שלום עואץ ד'וראני-בן אור. חכמים אלו היו הסמכות העליונה בעיר, הסמיכו שוחטים, רבנים ודיינים. העיר חרף אלהיגה נחשבה כעיר התורה ואנשי החסד.

הוא חתום ראשון במסמכי בי"ד מן השנים תרס"ט (1909) ותרע"א (1911). בשנת תרס"ט (1909) הוא חתום ראשון יחד עם מרי מנחם חיים, מרי חיים ומרי שמואל אברהם, על הסמכת בנו ר' עואץ לשוחט. שנתיים מאוחר יותר הוא חתום עמם על הסמכת בנו לדיינות לערוך חופה וקידושין, משגיח וממנה שוחטים. בנו, מרי עואץ שימש דיין וראב"ד בשנים שלפני העלייה הגדולה. מרי חיים דפתי כתב חיבור כלשהו, ומרי סעדיה בן אור מצטט קטעים מחיבור זה, כולל תיאור מאורעות שנת תרנ"ג (1893).

מרי חיים נפטר בעירו לאחר שנת תרע"א (1911), אך לא יאוחר משנת תר"פ-תר"צ (1920-1930).

בבי': מרי סעדיה בן אור, קדש הלולים, ע' 19-22.