גיאת, יעקב בן שלום

רב עיר, מנאכ'ה - מרכז תימן, מאה י"ט-כ'

מרי יעקב בן שלום גיאת היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז שבמרכז תימן, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. הוא נולד בשנת תקצ"ב (1832) בערך, ויתכן כי נולד מאוחר יותר. יתכן והוא יליד צנעא, ומ"מ, למד תורה והוסמך ע"י חכמי צנעא. בהמשך למד אצל מרי יחיא קאפח, החכם באשי.

היה תלמיד חכמים, למדנותו ובקיאותו בתורה הייתה לשם דבר. הוא ידע בע"פ חלקים גדולים מתוך הרמב"ם וספרים אחרים. היה עניו וצנוע, תמיד עם פנים מחייכות, דיבורו בנחת ובשלווה ועוד. עסק בכל צרכי ציבור, דורש ומרביץ תורה, מקדש ומגרש, שוחט ובודק וכדומה, כפי שהיה מקובל אצל חכמי תימן.

הוא החליף את מרי יחיא קהלאני בתפקיד רב העיר בתחילת המאה העשרים. כשהחלה המחלוקת הגדולה בצנעא סביב היחס לקבלה, תמך בשיטתו של מרי יחיא קאפח שאף נחשב כתלמידו. המחלוקת עברה גם לעיר מנאכ'ה שם חיו רבים מיוצאי צנעא. מחלוקת זו הגיעה לידי השלטון המוסלמי. המושל החליט על פשרה, בית הכנסת העליון יהיה לקהילת ה"עקשים" המסורתיים התומכים בקבלה, ואילו בית הכנסת התחתון יהיה לקהילת ה"דרדעה", תומכי ר"י קאפח. מאז היה המרי של קהילה זו בלבד, כאשר לקהילת העקשים מונה לרב מרי יוסף צאלח. לכל קהילה היה שוחט אחר. יחד איתו בהנהגה היה מרי שלום עוזרי, והוא אף מזכירו בהתכתבות שלו עם חכמי צנעא. מרי שלום רדאעי כתב עליו הספד ותיארו בחיבוריו.

האריך ימים, ונפטר במנאכ'ה בשנת ת"ש (1940).

בבי': זכר צדיק לר' יחיא בן אברהם רדאעי, ירושלים תשכ"ז, ע' ס"ו; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' קל"ג; גברא, מהרי"ץ, ע' ל"א-ל"ב; גברא, ר"ש רדאעי, ע' 258; טובי, הקהילה, ע' ס"ט-ע"ב.