בניה בן סעדיה בן זכריה
ר' בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן מרגז הוא הסופר המפורסם ביותר בתימן. הוא חי במאה הט"ו, ופרסומו בא בזכות עשרות כתבי יד שהעתיק הוא, בניו ונכדיו. רבו הוא מרי דוד בן חלפון ענסי (ע"ע). עפ"י דעה אחת שימש ראב"ד בצנעא.
עשרות כתבי היד שהעתיקו ושנשתמרו עד היום מלמדים, כי בניה העתיק את הספרים בשנים ר"י-רמ"ג (1450-1483). בנו דוד העתיק את רוב ספריו בשנים רל"ג-ר"ע (1473-1510), בנו יוסף בשנים רע"ח-רס"ח (1478-1508), בנו השלישי סעדיה בשנת רנ"ח (1498).
נכדו, מרי אביגד, שימש דיין בצנעא ואף הוא עסק בהעתקת ספרים בשנים רס"ח (1508) עד שנת רצ"ב (1532). ראוי להדגשה, כי גם בתו מרים עסקה בהעתקת ספרים כפי עדותו של ר' יעקב ספיר, שראה בתימן את כתב ידה, תופעה יוצאת דופן בתימן.
רוב מוחלט של הספרים שהעתיקו הם ספרי תנ"ך בתוספת מסורה ומחברת התיג'אן, ובלי תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג. העתקותיו נחשבות כמדויקות ביותר, והוא נחשב כבר סמכא הגדול ביותר בתחום מסורת המקרא. שאלת זיקת המסורת שבספריו לאסכולת המסורת של טבריה במסורת המקרא עוררה פולמוס גדול בין החוקרים בשנת תשכ"א (1961).
הוא חי בעיר צנעא. בכתב יד אחד שבו העתיק את התורה בשנת רמ"ג (1483) הוא מזכיר את הישוב "מנד'ר אלשאמך אלעליה", ולכן ברור, כי לצורך פרנסתו היה מעתיק ספרים גם בישובים אחרים. את כתב יד י"ג לקמן העתיק בישוב עקאר.
עפ"י המסורת, העתיק הוא ומשפחתו מאות כתבי יד ובידינו הגיעו עשרות, 33 במספר. להלן רשימת כתבי היד שהגיעו לידי:
א) תורה - בשנת ר"י (1450 כנראה). כת"י ירושלים yah13. קמ"ו דפים, כל התורה כולל מחברת התיג'אן, ניקוד, טעמים ומסורה. כה"י הושלם ע"י ר' משה בן זכריה הלוי בשנת שמ"א (1581).
ב) תורה - שנת ר"ל (1470), כת"י ששון 942-9984. כל התורה כולל המחברת, עם עיטורים, טעמים ומסורה. נכתב במימון ר' יוסף בן אביגד בן מימון.
ג) תורה - שנת ר"ל (1470), כת"י לונדון - ולמדונה 11- 9256. בכה"י תרמ"ה דפים, עם ניקוד, טעמים ומסורה. נכתב במימון ר' סעדיה בן דוד בן חלפון אלענסי בחודש טבת שנה זו. בהמשך שיר לסיום כתיבת התורה: "שירו לה' שיר חדש" לר' אברהם בן חלפון עדני, שהעתיק גם בכת"י ה' לקמן. בעמוד 647 רשם בעל כתב היד את הולדת בנו דוד בשנת ר"ל (1470), חלפון בשנת רל"ד (1474), יהודה בשנת רמ"ב (1482), ובהמשך בני משפחה נוספים.
ד) תורה - שנת רמ"ג (1483), כת"י המוזכר בספר סערת תימן ע' ק"א (נכתב בישוב אלמנד'ר אלשאמך אלעליה). ה) תורה - שנה לא ידועה, כת"י בהמ"ל 23531-L67, בהמ"ל 23532-L68. שני כרכים כל חמשה חומשי תורה. בהפטרה בשולי הדפים בסוף כה"י שיר לר' אברהם בן חלפון עדני "שירו לה' שיר חדש", ובגוף השיר מוזכרת שנת אתתנ"ח לשטרות (ש"ז - 1547).
ו) תורה - שנה לא ידועה, כת"י לונדון 5404-6079. כולל מחברת ושיר לסיום כתיבת התורה "שירו לה'". חלק מהקולופון מטושטש, ונראה, כי מימן את ההעתקה ר' אברהם בן דוד.
ז) נביאים ראשונים - שנת ר"כ-רכ"א (1-1460), כת"י לונדון 127-6036.
ח) נביאים - שנת רכ"א (1461), כת"י אוקספורד בודלי 97-21020. מיהושע עד תרי עשר, עם ניקוד, טעמים ומסורה. יש סימנים להפטריות. קולופון שני בסוף תרי עשר.
ט) נביאים - שנת רכ"ח (1468), כת"י לונדון 128-6015. י) כתובים - שנת ר"ל (1470), כת"י ירושלים 1452°4. מרות עד סוף דברי הימים. נכתב במימון ר' שלמה בן דוד אלת'לאיי.
יא) נביאים - שנת רל"ה (1475), כת"י לונדון (2211) 138-6000. הקולופון קשה לפענוח, וזיהיתי את שם המממן ר' אברהם בן יוסף בן סעדיה. כה"י הוקדש לבית כנסת מהרי"ץ בצנעא.
יב) כתובים - כת"י לונדון 147-6040.
יג) רמב"ם - שנת רכ"ד (1464), כת"י ששון 1012-9743. מספר המצוות עד סוף ספר זמנים. שכ"ב דפים, בלי פירוש. נכתב במימון ר' עמראן בן מחפוץ' בישוב עקאר.
סה"כ מצאתי שישה כת"י לתורה, שישה כתבי יד לנביאים וכתובים, וכתב יד אחד בו העתיק את הרמב"ם.
אסתפק בהעתקת קולופון של כתב יד אחד - כת"י האחרון - י"ג.
להלן הקולופון:
"שלים בעזרת שדי ב"ה במעלי שבא דהוא ארבעת עשר יום בירח ניסן שנת אתשע"ה שנין לשטרי (רכ"ד - 1464) במאתא עקאר, יהא סימן טוב על מריה עמראן בן מחפוץ' אלהים יזכיהו... הוא וזרעו וז' זרע' אנס"ו. הכותב הקל בניה בן זכריה אלמרגזי, אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי...".
נפטר, כנראה, בצנעא לקראת סוף המאה הט"ו.