ר' זכריה בן משולם עוזרי העתיק שני חיבורים סידור והפטריות באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו. יתכן והוא מהעיר אלגדס, בהסתמך על העובדה כי סבו מרי עודד בן יוסף עוזרי חי באלגדס (ע"ע).
כתב היד הראשון (כת"י ירושלים) הוא סידור לימים נוראים כמנהג הספרדים בשנת תר"ו (1846).
בשעה כה"י כתוב:
"סידור תפילות לימים נוראים לראש השנה וליום כיפורים עם סליחות ללילי אשמורות כמנהג ק"ק ספרדים...
ר' חיים בן אהרן עוזרי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר מנאכ'ה, להערכתי, במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמנו המדויק. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, ועפ"י הערכה נכתב בעיר זו.
בכה"י ק"ג דפים גדולים. ח"י הדפים הראשונים הם שמונה פרקים לרמב"ם, ל"ה דפים הפירוש למסכת אבות, וחמישים דפים הפירוש למסכת שבת. כל הפירוש כתוב במקור בשפה הערבית. אין תרגום לעברית.
בסוף הפירוש למסכת שבת כתוב...
מרי חיים-יחיא עוזרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק.
הוא חבר ספר העוסק בדרשות ומאמרות על דרך הקבלה בשם @44מקור חיים@55. לחיבור נוספו תוספות ממרי אברהם ערשי. בידינו נותרו שבעה דפים.
מדבריו בהקדמה:
"אלה הדברים יקרים עליונים, כוללים כל דברי החכמה וסודות התורה וסוד הספירות, וסוד המקוה והים והלוחות ושיעור הקומה והיסודות גנוזים בחדרי התורה ומעין מבית ה' יוצא באר...
ר' יוסף בן יוסף עוזרי העתיק דיואן בישוב בוסאן ארחאב בכ"ח באדר תרפ"ו (1926). הישוב נמצא במחוז בני חשיש מצפון מזרח לצנעא.
בכה"י ק"פ דפים, עם שירים הכוללים שבח, נשואים, חדויות, זאפת ושירות.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הדיואן בחד בשבא דהוא @44אב@55א @44ב@55ם @44או@55דה @44יה@55 לחדש אדר שנת @44ת@55הי ידך לעז@44ר@55ני כי @44פ@55ק@44ו@55דיך בחרתי (כ"ח באדר תרפ"ו - 1926) אני......
ר' יוסף בן שלמה עוזרי העתיק הגדה של פסח ביום שלישי כ"ו באדר תרמ"ז (1887) בישוב צ'וראב. הוא מתושבי הכפר רדם שליד צנעא. אולי הוא מרי יוסף עוזרי המוזכר בחיבור מרי דוד ג'מל-גמליאל.
בכה"י כ"ה דפים, ונכתבה במימון ר' משה נחמ"ן. בהגדה הוא משלב בין מנהגי תימן למנהגי השו"ע, כפי שפרטתי בספר מחקרים בסידורי תימן.
בקולופון כתוב:
"בריך רחמנא דסייען, נכתבה ונשלמה ה"ה ביום ג' כ"ו אדר...
מרי יחיא עוזרי נולד בעיר ד'מאר בתחילת המאה העשרים כנראה. למד תורה אצל חכמי העיר. עלה לארץ בעלייה הגדולה והתיישב ברמת עמידר שבר"ג. שימש רב בית הכנסת נוה שלום כהן - אלאוסטא, עפ"י מנהגי השאמי שבצנעא. צנוע, ענו וירא שמים.
נפטר בר"ג סביב שנת תשנ"ה - 1995.
מרי יחיא בן סעדיה עוזרי נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט. הוא חי בערים צ'ראב ובצנעא.
נראה, כי היה רב מובהק ומפורסם באיזורו, ובתחילת הפירוש לאשמורות הוא מכונה "ראש הקהילות ".
באחת השאלות הוא כותב: "דע שנשאלתי כזאת השאלה במדינת צנעא בבית המשתה". הוא ידוע מתוך מספר ספרים שחיבר באמצע המאה הי"ט. ספריו קשורים מאוד לספרי מהרי"ץ. יתכן והוא בנו של ר' סעדיה בן יחיא עוזרי (ע"ע).
הוא...
מרי יעיש בן משה עוזרי העתיק את ספר ההפטריות וכתב פירוש במאה הי"ח-י"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י קי"ד דפים, ובו ניקוד וטעמים ותרגום ארמי בשולי הדפים, הפטרת מסעי ושבת הגדול (דפים 104א' - 107ב'). התרגום משולב לאחר כל פסוק. בהפטריות ישנו גם פירוש, חידושים ולקוטים מתוך התלמוד, מדרשים, זוהר, רש"י וכדומה. חלק מהפירוש או כולו נכתבו ע"י מרי יעיש עוזרי. נכתב במימון ר' יוסף בן...
מרי ישראל בן שלום עוזרי נולד בשנת תרס"א (1901) בעיר בית עד'אקה, מצפון מערב לצנעא. סבו מרי שלום עוזרי היגר מצנעא לבית עד'אקה, ויתכן כי הוא מרי שלום עוזרי המוזכר בספר חפץ דוד למרי דוד ג'מאל- גמליאל. אביו ר' שלום היה מעשירי העיר ומפרנסיה.
למד תורה אצל סבו אבי-אמו, מרי דוד מזעקי, שהיה ראב"ד והרב הראשי של העיר. היה כשרוני ביותר וחריף עוד בצעירותו. ניחן בזכרון מדהים ונחשב לגאון. המשיך את...