All

צארום, שלום בן יוסף

מרי שלום בן יוסף צארום הוא אחיו של ראש הקהילה התימנית בירושלים, ראב"ד מרי יחיא בן יוסף צארום. יש להעריך, כי נולד סביב שנת תר"ג (1843), שנה בה נולד אחיו בצנעא. הוא ומשפחתו עלו לא"י בשנת אעלה בתמ"ר (1882), עם קבוצה של מאות יהודים מצנעא ומרכז תימן והתיישבו בירושלים.

צבארה, אברהם בן סעיד

מרי אברהם סעיד צבארה היה רב הקהילה היהודית בישוב אלשאחדייה, ליד ערי אלחיימה שבמרכז תימן, בסוף המאה הי"ט. נולד, להערכתי, אחרי אמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בספר אור לישרים - פירוש למסכת אבות, שחיבר מרי אברהם בן משה ערוסי. הוא כותב, כי בבחרותו הלך לעיר רג'ם ומשם פנה לישוב אלשאחדייה. קודם שנכנס לעיר, פנה אליו איש זקן מבית אלחג'אג' שבערי אלחימה בבקשת סיוע להשיג מניין ולקבור את אשתו שנפטרה. כל הלילה צעד הזקן עד שהגיע לישוב אלשאחדייה, אך הם סירבו ללכת עמו בטענה כי המרחק גדול. ר"א ערוסי שכנע את מרי הקהילה מרי אברהם צבארה שישלח עמו מניין אנשים לקבור את אשת הזקן.

צבאחי, יחיא בן שלמה

ר' יחיא בן שלמה צבאחי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב אלחאז, מצפון מערב לצנעא, בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על כתובה בשנת תרמ"ב (1882), אחרי חתימת ר' שלום בן יוסף חובארה, בחתונת אברהם טוילי ומרים חאזי. יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.

צארום, שלמה בן יוסף

ר' שלמה בן יוסף צארום היה מנכבדי הקהילה או מנהיג באחת הקהילות בצנעא שנים ספורות לפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם מרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי בשנת תש"ב (1942) על שטר חוב לשלמה בן חיים כסאר.

יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.

צארום, שלמה בן דוד

מרי שלמה בן דוד צארום היה מחכמי צנעא בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בצנעא.

ביום שלישי, ט"ו בשבט שנת תר"ע (1910), שלחו חכמי צנעא תשובה ליהודי תימן בירושלים, בעניין המנהג לאפות מצות ביום טוב של פסח כפי שנהגו בתימן, בעוד שבקרב מנהג ספרד לא נהגו לאפות ביום טוב עצמו. על התשובה חתמו חכמי צנעא וחברי בי"ד: מרי חיים קורח, מרי אהרן כהן, מרי יחיא קאפח, מרי אברהם בדיחי, מרי אברהם יעקב עמראני, מרי יחיא בן משה יצחק הלוי ומרי יחיא בן שלום אביץ'. בהמשך כתוב:

צארום, שלום בן צאלח

ר' שלום בן צאלח צארום העתיק את ההגדה של פסח בשנת תר"מ (1880), לא ידוע מקומו.

צארום, סעדיה בן חלקיה,

ר' סעדיה בן מרי חלקיה צארום העתיק בצנעא את פירוש המשניות לרמב"ם, להערכתי, בסוף המאה הי"ט כדלקמן. בכה"י מ"ה דפים: דפים 1-17 - הקדמת הרמב"ם למסכת אבות, שמונה פרקים, ודפים 17-45 - חמשה פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם. העתיק בהזמנת ר' יוסף בן סעיד פנחס כ"ץ.

בקולופון דף 45 כתוב:

צארום, נתן בן מרי חלקיה*

מרי נתן בן מרי חלקיה צארום היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. התפרנס, כנראה, מכתיבת ספרי קודש כאביו, שהיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא.

הוא חתום עם חכמי צנעא על שו"ת עם חכמי הערים רדאע ועדן, בנושא קריאה בס"ת פעמיים או שלוש. חתומים על התשובה מרי יחיא קאפח - החכם באשי, מרי אהרן בן שלום כהן ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. התשובה אינה מתוארכת, ונכתבה, כנראה, בתחילת המאה העשרים.

צארום, סעדיה בן חלף

ר' סעדיה בן חלף צארום העתיק הגדה של פסח, וכנראה, גם שו"ע במאה הי"ח-י"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י של ההגדה י"א דפים, ובכה"י של השו"ע מ"ג דפים מטור או"ח וטור יו"ד.

עוזרי, חיים בן אהרן

ר' חיים בן אהרן עוזרי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר מנאכ'ה, להערכתי, במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמנו המדויק. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, ועפ"י הערכה נכתב בעיר זו.

בכה"י ק"ג דפים גדולים. ח"י הדפים הראשונים הם שמונה פרקים לרמב"ם, ל"ה דפים הפירוש למסכת אבות, וחמישים דפים הפירוש למסכת שבת. כל הפירוש כתוב במקור בשפה הערבית. אין תרגום לעברית.

בסוף הפירוש למסכת שבת כתוב:

"הכותב חיים בן הארון אלעזירי יצ"ו".

Pages

Subscribe to All