All

צארום, יחיא בן שוכר

מרי יחיא בן שוכר צארום היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בדברי מרי שלום בן יהודה מנצורה, אשר כתב בשנת תר"ג (1843):

"זה הספר הקדוש נכתב לקודש בית הכנסת של הרשב"א הכהן עראקי נע"ג, והוא כתיבת איש קדוש כמו"ר יחיא בן כמו"ר שוכר אלצארום יצ"ו על ידי המשתדל במלאכת הקודש לקבל הנדרים הזקן הישיש מוסא בן הרון אלעזירי יצ"ו, יום ג' ו' בתמוז בקנ"ד (ת"ג - 1843). הצעיר שלום בן לא"א יהודה מנצורה".

צארום, יחיא בן* יוסף

מרי יחיא בן יוסף צארום נולד בצנעא בשנת תר"ג (1843). למד תורה אצל מרי סעדיה משרקי, ובעיקר אצל מרי יחיא קאפח, שהיה לו תלמיד חבר יחד עם מרי אהרן הכהן. אביו מרי יוסף כתב תשובה המוזכרת בספר שו"ת חן טוב סימן י"ג. יתכן, והוא זה שכתב את התשובה. התאלמן מאשתו הראשונה בצנעא. היה מראשי קבוצת העולים הראשונה, אשר עלתה לירושלים בשנת תרמ"א-תרמ"ב (1881).

צארום, יחיא בן יהודה

מרי יחיא בן יהודה צארום היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט.*

הוא ידוע מתוך חיבורים שהעתיק וספרים שחיבר. קודם לי"ט באדר א' תרי"א (1851) חיבר את הספר @44"זרע שלום"@55, העוסק בחידושים לתורה, גמטריאות, סודות ונוטריקונים, וכן שירים וקינות המתעדים אירועים קשים שהיו בצנעא בשנים תר"ז-תרי"ח (1847-1858). האירועים כללו התנפלות של שבטים על שכונות היהודים בצנעא, שוד, ביזה ועוד. החיבור מכיל ק"ע דפים. לא ידוע אם החיבור שהיה בפני י"ל נחום הוא הספר שנשדד או שמדובר במהדורה אחרת.

באחת הקינות בחיבור הוא כותב:

צארום, יחיא בן דוד

מרי יחיא בן דוד צארום נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט, ואולי אף דיין במינוי זמני.

הוא חתום בשנת תרכ"ח (1868) עם הרב הראשי וראב"ד מרי שלמה קארה על מכירת חנות לר' יחיא בן דוד שמעון. יתכן, כי היה דיין במינוי זמני או מחליף, או מגדולי חכמי צנעא שאתו חתם הראב"ד. ידוע כי לא היה דיין במינוי קבוע.

צארום, יוסף בן אליהו

מרי יוסף בן אליהו צארום היה מחכמי מרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך הספר חפץ דוד למרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל אשר חיבר את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט. אחרי שמו כתוב "נר"ו (נטריה רחמנא ופרקיה)", משמע, שהיה בתקופה זו בחיים. יתכן מאוד כי חי בצנעא.

צארום, דוד

ר' דוד צארום כתב אוסף של משלי עם ערביים בתוספת למשלים שבתלמוד, במדרש ובאגדה. האוסף מחולק לט"ז כללים, בכל כלל כעשרה משלים. נדפס כנספח לדיואן שירי תימן מהדורת מחבוב, ירושלים תשי"ג. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י הערכה חי במאה הי"ט-כ'.

צאנע, זכריה בן סעדיה

ר' זכריה בן סעדיה אלצאנע העתיק את פירוש רש"י לתורה ומגילות, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י רכ"ה דפים. קפ"ד הדפים הראשונים פירוש רש"י לתורה, ומדף קפ"ה הפירוש לחמש מגילות. רשימת בעלים שלמה בן מורי אחיא קנה אותו לתשוקת הבן אברהם בן שלמה.

בקולופון דף 184ב' כתוב:

"נשלמו חמשה חומשי תורה... תכון תפלתי ושיח רנתי... זעירא דמן חבריא מחבק אשהתייא... נאם הכותב קל הקלים עפר רגלי הנשפלים זכריא בן סעדיה המכונה אלצאנע. השם ימחול לי על ששגיתי וטעיתי... לפי שכתבתי אותו ואני בצער מרוב הייסורין".

צאנע, סעדיה בן מעודד

ר' סעדיה בן מעודד צאנע העתיק את הספר עין יעקב במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בכה"י רכ"ח דפים, ובהם הספר עין יעקב - אגדות התלמוד לסדרים נשים, נזיקין, קדשים וטהרות עם פירוש. עיטר את המסגרות בראשי המסכתות.

בקולופון כתוב:

"תם ונשלם... ספרא זוטרא סעדיה בן אבא מרי מעודד צ'אנע".

צארום, משה בן יוסף*

מרי משה בן יוסף צארום נולד בעיר יאפיד שבמחוז חימה במרכז תימן, בשנת תרל"ה (1875). למד תורה אצל מרי נסים אלחריזי ומרי דוד רצאבי תלמידו של מהרי"ץ, כפי שכותב במפורש "ואני הקל ג"כ נוהג כן כמנהג רבי דרצ"א (דוד רצאבי) תלמידו של מהרי"ץ".

עפ"י לוח הזמנים נצטרך לומר, כי רבו מרי דוד רצאבי נפטר בגיל מבוגר ביותר, שכן מהרי"ץ נפטר בשנת תקס"ה (1805), ומרי דוד רצאבי אמור היה להיוולד לפחות עשרים שנה קודם לכן. הוא לימד תורה את מרי משה צארום לאחר שנת תרל"ה (1875).

צארום, זכריה

מרי זכריה צארום היה חכם בצנעא, כנראה, באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל חפץ דוד. עסק, כנראה, בטעמים ודרשות לתורה. מרי דוד גמליאל כותב לאחר אזכור שמו "נר"ו" - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שהיה בחיים בזמן כתיבת הספר שנכתב בצנעא באמצע המאה הי"ט.

Pages

Subscribe to All