All

מרי יחיא בן יהודה צארום היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט.*

הוא ידוע מתוך חיבורים שהעתיק וספרים שחיבר. קודם לי"ט באדר א' תרי"א (1851) חיבר את הספר @44"זרע שלום"@55, העוסק בחידושים לתורה, גמטריאות, סודות ונוטריקונים, וכן שירים וקינות המתעדים אירועים קשים שהיו בצנעא בשנים תר"ז-תרי"ח (1847-1858). האירועים כללו התנפלות של שבטים על שכונות היהודים בצנעא, שוד, ביזה ועוד. החיבור מכיל ק"ע דפים. לא ידוע אם החיבור שהיה בפני י"ל נחום הוא הספר שנשדד או שמדובר במהדורה אחרת.

באחת הקינות בחיבור הוא כותב:

מרי יוסף בן אליהו צארום היה מחכמי מרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך הספר חפץ דוד למרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל אשר חיבר את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט. אחרי שמו כתוב "נר"ו (נטריה רחמנא ופרקיה)", משמע, שהיה בתקופה זו בחיים. יתכן מאוד כי חי בצנעא.

ר' זכריה בן סעדיה אלצאנע העתיק את פירוש רש"י לתורה ומגילות, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י רכ"ה דפים. קפ"ד הדפים הראשונים פירוש רש"י לתורה, ומדף קפ"ה הפירוש לחמש מגילות. רשימת בעלים שלמה בן מורי אחיא קנה אותו לתשוקת הבן אברהם בן שלמה.

בקולופון דף 184ב' כתוב:

"נשלמו חמשה חומשי תורה... תכון תפלתי ושיח רנתי... זעירא דמן חבריא מחבק אשהתייא... נאם הכותב קל הקלים עפר רגלי הנשפלים זכריא בן סעדיה המכונה אלצאנע. השם ימחול לי על ששגיתי וטעיתי... לפי שכתבתי אותו ואני בצער מרוב הייסורין".

מרי משה בן יוסף צארום נולד בעיר יאפיד שבמחוז חימה במרכז תימן, בשנת תרל"ה (1875). למד תורה אצל מרי נסים אלחריזי ומרי דוד רצאבי תלמידו של מהרי"ץ, כפי שכותב במפורש "ואני הקל ג"כ נוהג כן כמנהג רבי דרצ"א (דוד רצאבי) תלמידו של מהרי"ץ".

עפ"י לוח הזמנים נצטרך לומר, כי רבו מרי דוד רצאבי נפטר בגיל מבוגר ביותר, שכן מהרי"ץ נפטר בשנת תקס"ה (1805), ומרי דוד רצאבי אמור היה להיוולד לפחות עשרים שנה קודם לכן. הוא לימד תורה את מרי משה צארום לאחר שנת תרל"ה (1875).