All

מרי אברהם בן דוד צברי התפרסם בצדיקותו. נולד בשרעב, כנראה, בסוף המאה הי"ט או אף בתחילת המאה העשרים.

עלה לארץ עוד לפני העלייה הגדולה, עם אשתו מרת סלמה בת חסן חדד. הוא התיישב במושבה רחובות והוא מן הותיקים במושבה. בניו עלו לארץ בעלייה הגדולה. היה ידידו של מרי יחיא סנואני.

מרי סעדיה חוזה תיאר בספרו את תהליך פטירתו ופטירת רעייתו, ששניהם היו צדיקים ועושי נסים וכיצד ידעו במדויק את זמן פטירתם.

נפטר במושב קדימה, בי"ב בסיון לאחר אמירת תיקון חצות, מספר שנים לאחר העלייה הגדולה, אך לא ידוע לי בדיוק באיזו שנה.

מרי אברהם בן אברהם צבלי כתב חיבור לתורה העוסק בדרושים וטעמים, וסיים ביום חמישי, י"ד באדר שנת תע"א (1711). לא ידוע מקומו.

שם המחוז נמחק מהקולופון, אך זיהיתי שאין מדובר בצנעא. בכה"י צ"ד דפים.

בפתיחה כתב:

"בשם רחמן אתחיל לכתוב דרש על התורה מן מדרש הגדול ומן רש"י ומן בעל הטורים ומן רבינו בחיי ומן אמרי נועם ומן שערי אורה".

ליקוטי מדרשים לכל חמשה חומשי תורה. לאחר גוף החיבור מצאתי גם ליקוטים בהלכות שחיטה ובין היתר "הבדיקות שחיבר מהר"י וילא (וויל)".

בקולופון כתוב:

מרי יחיא בן שלמה צבארה היה מחכמי הישוב סוק באמצע המאה הי"ט.

שמו ידוע לי מתוך כתב ידו של ר' סעדיה בן מוסא-משה בוצי, אשר העתיק את כתב היד בעיר סוק בשנת תרמ"ב (1882). בכה"י קובץ ספרים: הקדמה לסדר זרעים במשנה, פירושים בערבית למשנה, פירוש להלכות שחיטה בערבית - שרח.

בדף 191ב' כתוב:

"טעמי זה השרח מן שרח הרמב"ם ז"ל נמצא ביד מ"ו יחיא בן מ"ו סלימאן צבארה ומצאתי בו דבר נפלא, וזה הוא...".

מפסקה זו משמע, כי מרי יחיא צבארה כתב פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם - שרח, ממנו שאב ר' סעדיה בוצי פירושים. ניתן אולי להסיק, כי מרי יחיא צבארה היה רבו ואולי אף חי בישובו הוא אלסוק.