All

מרי סעדיה בן דוד קאפח היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט.

הוא חתום עם חכמי הישיבה בנושא קופות הצדקה, ביום שישי, אדר א' תרמ"ג (1883). חתומים הדיינים והחכמים: מרי יוסף מנזלי, מרי יחיא קאפח, מרי יחיא בן דוד צארום, מרי אברהם בן צאלח, מרי סעיד בן דוד קאפח. הוא חתום פעם שניה עם חכמי הישיבה בנושא זה.

מרי סעדיה בן יוסף קאפח היה מחכמי העיר קרית אלקאבל שליד צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה תלמיד חכמים חשוב, אך וכחן גדול ונטה לעקשנות מרובה. היו לו ויכוחים רבים עם הרב הראשי והראב"ד מרי שלמה קארה קודם לשנת תרמ"ז (1887), ואף עם חברי בית הדין בצנעא, והיה אופוזיציה לחכמי צנעא. הוא כונה "מרי סעיד אלקאפח אלמחליק" - בעל המחלוקת.

לאחר פטירת מרי שלמה קארה, שהיה דמות חזקה ומרכזית בצנעא, התפרץ ויכוח גדול בשנת תרמ"ט (1889) בינו לבין חכמי צנעא בנושא גט כפוי על הבעל, כאשר בי"ד צנעא מתיר ומרי סעיד וחכמים נוספים מחוץ לצנעא פסלו את הגט, בטענה, כי הוא גט מעושה.

ר' שלום בן מרי יחיא בן שלמה קאפח נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בצנעא. למד תורה אצל אביו החכם באשי - מרי יחיא קאפח, והוא דודו של מרי יוסף קאפח מירושלים. הוא ידוע לי מתוך שלושה כתבי יד שבידי הר"י קאפח. כל כה"י הם דיואנים של שירים.

כה"י הראשון (כת"י קאפח 57) דיואן, ובו רכ"א דפים. נכתב, כנראה, בסוף המאה הי"ט ושם כתוב "כתיבת הרב שלום קאפח", "מקנת כספי הצעיר יחיא בן סלי' קאפח". אביו מרי יחיא לימדו ועודדו להעתיק ספרים.

כה"י השני (כת"י קאפח 58) דיואן בן ע"ד דפים מהמאה הי"ט-כ', עם מפתח שירים, ובראש כה"י "כתיבת הרב שלום קאפח".

ר' שלמה בן מאיר קארה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.

הוא חתום על אגרת סיוע, אשר שלחו יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898), לגביר מעדן ר' בנין מנחם משה, עקב הבצורת הקשה שנמשכה שבע שנים בצנעא, והמצב הכלכלי שהחריף מאוד. הוא היה ממנהיגי הקהילה בצנעא, אך לא נראה כי נשא בתפקיד רשמי.

חתומים על האגרת חכמי העיר ומנהיגיה: מרי יחיא כסאר, מרי שלום שמן, מרי חיים בן יחיא עראקי, מרי יחיא קאפח ועוד. הוא חתום תשיעי מתוך ט"ו החתומים על האגרת.