All

גַדֵס

כפר גדס נמצא במרחק של שש שעות הליכה מהעיר אב. גויטין, אשר ערך מחקר יסודי על הכפר, ממקם אותו באזור ארביין בנפת דו ספאל.

עפ"י המסורת, הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז שהגיעו לתימן, וכי תושבי אלגדס חיו בעבר הרחוק בכפר שישב על ההר כלפי דרום, ושמו היה: שיעב אס סובע-ערוץ האריות. הכפר המקורי לא קיים יותר.

גדר

הכפר גדר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ב-1892. לא ידוע אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לא חיו יהודים בכפר.

גְהַאזֵה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר גהאזה. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.

גְהַארְנֵה

בעבר היתה במקום קהילה יהודית גדולה.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן דאוד לולוי אחת עשרה ריאל ורבע, וכן יחיא לולוי ובניו סעיד יחיא וסלימאן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: לולוי ואבקע. במקום נותרו בית קברות יהודי גדול, ובו שלוש חלקות, וכן ספר תורה מקודש בשם "מזרר", אשר כילה באנשי הכפר.

גְהִים

כפר עתיק מהמאות ט"ז וי"ז.

שם הכפר ידוע לראשונה מכתובה אשר נכתבה בשנת שכ"ו-1566.

ידוע לי על ארבעה כתבי יד לפחות אשר נעתקו בכפר. כתב היד הראשון נכתב בגהים בשנת אתתק"ב- שנ"א- 1591. לא ידוע שם הסופר ופרטים נוספים, כיון שנותר בידינו דף בודד של הקולופון.

כתב היד השני הוא מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר העתיק או מימן הסופר ר' דוד בן משה בן גד פתיחי בשנת שצ"ב-1632. בכתב היד קס"ו דפים עם פירושים קצרים במקומות אחדים בשוליים, כולל פירושים מספר המרגלית.

בקולופון כתוב:

גַהְרַאן

נפת גהראן נמצאת בין העיר צנעא לעיר ד'מאר. בנפה שבעה עשר ישובים, לפחות: בדש, בית דגאה, בית וגה,* בית מחראס, דהראן, כ'רבת גהראן, כ'רבת לולוה, כ'רבת מקדשה, מעבר, עסם, צ'אף, ציק, קבאתיל, רצאבה, שונטוב, שרארה, ועוד.

ברשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן, מוזכרת גהראן פעמיים, פעם באופן כללי גהראן, ופעם שנייה גהראן (צאף).

בפעם הראשונה עלו שבעה עולים: 2 יתומים, אלמנה אחת, 3 נשואים, רווק אחד, 3 נקבות וארבעה זכרים. גיל העולים: 3 נערים, 3 מעל גיל עשרים שנה ואחד מעל ארבעים שנה.

שם המשפחות: ימני, מוסא, סלימאן, קחם, קוביסי, קהלאני ושכר. שם המשפחה הקודם: יוסף ועאשרי.

גואחף

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. עפ"י דברי הרב סעדיה חוזה, בתקופה מסוימת פעל במקום בית דין.

גוּאַידֵר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: מוסא, שוכר, כהן, שוביילי, ואדי ועוד.

גוּבַּאן

העיירה נמצאת ממזרח לדמת ונאד'רה. הקהילה במקום עתיקה, וחומה הקיפה את כל העיירה. דרך הפרידה בין שכונת היהודים לשכונת המוסלמים.

בשנים תרכ"ב-תרכ"ו (1862-1866) העתיק הסופר ר' שלום בן שלמה קומלי חמשה כתבי יד לפחות, ואחד מהם בגובאן. יתכן והוא הדיין מרי שלום קומלי מדמת. הוא העתיק מעמדות בישוב ד'ראח, מדרש חמדת הימים לתורה, דיואן, סידור וסדר הושענות. כתב היד האחרון הוא סידור ובו תפילות לשמחת תורה והושענות. בידינו נותרו י"ד דפים בלבד. נכתב במימון ר' סעיד בן אברהם.

בקולופון כתוב:

Pages

Subscribe to All