All

גנדה

סמוך העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

גַנַדִיֵיה

בנפה גנדייה היו מספר כפרים בהם חיו יהודים: ואדי עורק, כ'זיעה, אכאם אנוב, עמקר, פודעה, צביה, קעדה, ועוד.

במחצית השנייה של המאה הי"ט נולד במקום מרי סעדיה נתן, דיין בקהילה, ואשר עזב את תימן ושמש בדיינות בבומבי שבהודו.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום, ודרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי נשוי כבן ארבעים עד חמישים שנה. משלח ידו חייל, ממשפחת תעיזי.

גִרְבֵן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.

גַרְדֵא

שם הכפר ידוע ממלחמות הטורקים והאימאם בשנים תרנ"א-תרנ"ב (1891-1892). לא ידוע לי אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

גִרְבֵש

בכפר גרבש חיו יהודים עד לשנת תרס"ה-1905, שנת הרעב הכבד שהיה בתימן, עקב המלחמה בין הטורקים והאימאם.

ברעב מתו רבים, ואלו שנותרו בחיים עברו לחיות במקומות אחרים.

גֻרְבַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.

גֻרְבַה

הכפר גרבה נמצא באזור נגראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטחה של סעודיה.

באזור נגראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל הכפרים הללו חיו כשלושים משפחות יהודיות סמוך לעלייה הגדולה לארץ, מאה וחמישים נפש בערך.

בספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, מפורטים מכתבים אשר שלחו מנהיגי הקהילות של יהודי נגראן אל הרב מנצורה, המקורב ביותר לאימאם, ובהם בקשת סיוע ותיאור העליות והקשיים בדרך לעלייה.

גֻרְבַאן

שם הכפר ג'רבאן ידוע לי לראשונה מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"ט-1649 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד פהים את פירוש רש"י לתורה. בכתב היד נ"ד דפים, ולידינו הגיע הפירוש מבראשית א', י"ד. לאחר הקולופון כתוב: מסמ"ת ילוד קפ"ק. בא"ת ב"ש: יחיא בן דוד, כנראה, הסופר, שכן השם זכריה מתחלף עם השם יחיא. בסופו תפילה שחיבר "אני אקרא לאל נורא ואיום".

בקולופון כתוב:

והכותב... זכריה בן דוד בן זכריא אלפהים... נשלמה המלאכה... בחמשא בשבא דהוא ת(רין) יומין בירח סיון אתתק"ס לשטרי (ת"ט-1649)... דממקום ג'רבאן.

אין בידי נתונים על הקהילה היהודית במקום עד תחילת המאה העשרים.

גִרַאף

כפר בשם גראף מוזכר רבות בהקשר למלחמות שהיו בין הטורקים לאימאם החל משנת תנ"ב-1692, תרנ"ב- 1892, והמשך בשנת תרס"ד-1904. במספר איזכורים מוזכר הכפר גראף יחד עם עיר הקיט רוצ'א, הנמצאת בנפת בני חארית כשני ק"מ מצפון לצנעא. ואולי היו שני כפרים בשם גראף במחוז צנעא, האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא והשני בנפת בני חארית.

אם אכן היה כפר גראף באזור רוצ'א, הרי לא ידוע לי מתי חיו שם יהודים, מה היה מספר המשפחות ושמותיהן. מסתבר, כי יהודים מצנעא חיו שם בתקופות מסוימות כפי שחיו בכפרים הסמוכים לצנעא. ועוד, העיר רוצ'א שמשה כעיר גנים וקיט, ומסתבר שאף יהודים נסעו וחיו באזור זה.

גִרַאף (גרוף)

הכפר גראף-גרוף נמצא מצפון לעיר רדאע, בסמוך לכפר קאנע. בחלק מהמקורות מוזכר כפר בשם גרוף, ונראה, כי הכוונה לכפר גראף.

יוסף טובי פרסם את רשימות מס החסות מאמצע המאה הי"ח, אשר כתב ר' שלום סנג'אב, נשיא יהודי רדאע, ושם מפורטים שמות יהודי הכפר גרוף. הרשימה מיום שני ט"ו במרחשון בס"א-תקי"א-1750, ומפורטים עשרים וחמשה משלמי מס, ונראה, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה עשרים וחמש משפחות בערך.

להלן שמות חייבי המס בכפר באמצע המאה הי"ח:

Pages

Subscribe to All