All

בני חנצ'ל

שם בית הכנסת או ישוב בשם בני חנצ'ל ידוע לי משלושה כתבי יד מן המאה הט"ו. רוב מוחלט של כתבי היד העתיקים מהמאה הט"ו, אשר נותרו בידינו, הם ברובם מצנעא וממרכז תימן, וקיימת הסתברות גדולה שאף כתבי יד אלו מקורם במרכז תימן. מאידך גיסא, ידוע חכם משרעב, שבדרום תימן, בשם מרי יפת בן דוד חנדלי, כנראה, על שם הישוב. יתכן, כי מוצא משפחתו לא משרעב.

המסמכים עוסקים במכירת כתב יד של חמשה חומשי תורה ונביאים ראשונים. להלן תיאור המסמכים:

בנֵי חַמַאַד

אזור בני חמאד היה על ציר בני עבאס-בני חמאד- סנואן-מכ'לף ושרעב.

תושבי הכפר כונו חמאדי, וברבים חמאידה. באזור חי סמוך לעלייה שיך אוהד יהודים, ובספר על יהודי חוגריה מתוארים מעשי חסד אשר עשה ליהודים, כפי שעשה לסעיד חסן שחארי.

בנֵי קַאמֵס

שם המקום ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר העתיק כתובות עתיקות בצפון מזרח תימן, בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי. בבית הכנסת של משפחת בני קאמס בכפר מלח הוא מצא כתבי יד עתיקים ביותר, תאג'-תורה שנכתב ארבע מאות שנה בערך לפניו, בתוכו מצא דף בודד שלהערכתו, נכתב כתשע מאות שנה לפניו, ספר תהילים על קלף שנכתב כשבע מאות שנה לפניו, הכתוב אריח על גבי אריח כמו שירת האזינו, ספר תהילים נוסף כחמש מאות שנה לפניו וספר נוסף מורה נבוכים לרמב"ם.

בית הכנסת בני קאמס נקרא, להערכתי, על שם המשפחה שהקימה את בית הכנסת, או על שם הישוב.

בנֵי חֻכַם

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות. ברשימות הישובים היהודיים של גויטין רשומים שני ישובים עם כתיב זהה: חכם (חיריק ופתח) וחכאם (שורוק ופתח).

בנֵי חַכֵם (חאכם)

בתחילת המאה העשרים השתתפו יהודי הכפר בני חכם בתרומה לקהילה התימנית בירושלים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בחלק של המאזן הכספי אך לא ברשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי שמותיהם.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות: צברי וקייסי.

בנֵי זִיאַד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בנֵי זַיְדַאן

הכפר בני זידאן נמצא לא הרחק מנפת כ'ולאן, בחלק הצפוני של נפת חדא, השייך למחוז צנעא. רוב נפת חדא נמצאת במחוז ד'מאר.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: צאלח יוסף ובנו שלום. לא מצוין סכום התרומה.

בנֵי זַיִד

ישוב יהודי בכפר בני זיד ידוע לי לראשונה משנת תכ"א- 1661. בשנה זו נכתב גט, ממנו ניתן ללמוד כי הבעל הוא סעיד בן מוסא אגראדי, הישוב הוא בני זיד וכי השנה היא תכ"א. בידינו נותר רק קטע מהגט, ולכן לא הצלחתי לברר את שם האשה. גט זה מצאתי בסוף כתב יד של התורה, אשר נכתב עפ"י הערכה במאה הט"ו-ט"ז. בתחילת המאה העשרים חיו בכפר למעלה משלושים משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים במספר מקומות, וחלקם מוזכרים יותר מפעם אחת.

בנֵי חַארִית

בנפת בני חארית הישובים הבאים: בחשאן, ביר אלדרב, בית מהרס, ד'הבאן, ואדי צהר, חני, חשישייה, מעמר, פדה, צבירה, רוצ'א, רחבה, שאמק אלעיליה, שעב, שעוב, ועוד.

בֹנַי זְהִיר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר משפחות יהודיות. בתקופה מסוימת אף פעל במקום בית דין.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה חמשה יהודים: שני יתומים, שני נשואים ורווק אחד. גיל העולים: ילד אחד, שני נערים, אחד בגיל שלושים שנה ואחד מעל חמישים שנה. שלושה זכרים ושתי נקבות. שם המשפחות יעקוב וכהן.

עיין ערך הקודם.

Pages

Subscribe to All